בעצם, מה הבעיה בחוק עוקף בג"ץ?

מייד בהתפרסם הידיעה על הכוונה לשנות את חוק יסוד: הממשלה, כדי לאפשר מינוי סגן שר במעמד של שר, נמתחה ביקורת על כך שזהו "חוק עוקף בג"ץ". מה הבעיה בחוק עוקף בג"ץ? בעצם, האם יש באמת דבר כזה "חוק עוקף בג"ץ"? אני כופר בעצם ההגדרה.

כל חוק חדש הוא שינוי של המצב החוקי שקדם לו. זו מלאכת החקיקה. האם העובדה שבג"ץ פסק על פי המצב החוקי הקודם נותנת למצב זה חסינות שאינה קיימת בכל חוק אחר? האם העובדה שאזרח עתר לבג"ץ בנושא מסוים, ובג"ץ פסק על פי החוק הקיים, הופכת את החוק הזה לשונה מכפי שהיה אלמלא אותה עתירה, או מחוק אחר שבג"ץ לא עסק בו?

איני רואה כל בעיה עקרונית ב"חוק עוקף בג"ץ", אבל את השינוי המוצע בחוק יסוד: הממשלה אני שולל מכל וכל, ללא קשר לפסיקת בג"ץ, מכיוון שהוא סותר במהותו את היגיון המבנה השלטוני בישראל.

עמוד השדרה הביצועי של כל משרד ממשלתי הוא דרגי הביצוע המקצועיים, מן המנכ"ל ומטה. בראש המערכת ניצבת דמות פוליטית, הקובעת את המדיניות ובכך מממשת את רצון הבוחר, כפי שבא לידי ביטוי בהרכב הכנסת שבחרה את הממשלה. הדמות הפוליטית היא שר בממשלה היושב בממשלה, שותף להחלטותיה ונושא באחריות לכל מעשיה, והמדיניות שהוא קובע למשרדו היא חלק מן המדיניות הכוללת של הממשלה. אם השר אינו חבר בממשלה, לשם מה יש בכלל צורך בתפקיד? הרי מבחינה ניהולית אפשר לנהל את המדינה כאשר בראש כל משרד ניצב מנכ"ל מקצועי. העמדת איש ציבור, חבר ממשלה, בראש המשרד - היא מימוש המבנה הדמוקרטי של המדינה.

סגני שרים הם לרוב מינויים מיותרים, אפילו מפריעים, שנועדו לממש צרכים קואליציוניים או אישיים. אפשר לראות בהם את מחיר הדמוקרטיה. אולם מינוי סגן שר לעמוד בראש משרד עם סמכויות של שר, יוצר מצב אבסורדי של מלוא הסמכות ללא האחריות. זהו עיוות של היגיון הדמוקרטיה.

ובמקרה זה, אין אפילו ניסיון להצניע את האמת - מהות השינוי המוצע היא מתן מלוא הסמכות למי שמסרב לשאת באחריות לאומית. הרי מהי משמעות התפטרותו של ליצמן מן הממשלה? סירוב לשאת באחריות להחלטותיה, המתחייבות מעצם היותה של ישראל מדינה מודרנית מתפקדת. קו ישר עובר בין השתמטות החרדים מגיוס לצה"ל לסירוב החרדים האשכנזים להיות חלק מן הממשלה - זו מנטליות של גלות, חוסר הנכונות לשאת באחריות הנדרשת לקיום מדינה יהודית ריבונית. מצב המאפשר את האבסורד הזה בחוק יסוד מבטא דה־ציוניזציה של מדינת ישראל.

ובכלל, יש להימנע מחקיקה שנובעת מצרכים קוניונקטורליים פוליטיים וקואליציוניים; לא כל שכן כאשר מדובר בחוקי יסוד, העוסקים במהות מבנה המשטר הדמוקרטי בישראל.