משחק שהזכיר למה אנחנו אוהבים כדורגל

1. אחרי ההדחה מהליגה האירופית הפועל ב"ש חזרה לזירה המקומית והוכיחה שכאן מדובר בסיפור שונה, למרות האכזבה הקשה בדקות הסיום. הקבוצה של ברק בכר הגיעה לטדי המלא בצהוב־שחור והתנהלה כמו בעלת הבית. כבר מהפתיחה היא השתלטה על המשחק וגילתה עליונות טכנית ופיזית על בית"ר ירושלים. האלופה לחצה את בית"ר בשטח שלה, זכתה בהרבה כדורים והירושלמים התקשו מאוד להחזיק בכדור. ראינו הרבה חילופי מקום בהתקפת ב"ש ובית"ר לא מצאה לכך פתרונות. רק בוריס קליימן ואלילת המזל עזרו למארחת להימלט מספיגה במחצית הראשונה.

2. בית"ר הגיעה למשחק בצורה מאוד זהירה. ההרכב לימד על כוונותיה ועל החשש הגדול שלה מהמשחק וניכר שהצוות המקצועי עבד שעות נוספות במטרה להצר את צעדיה של האלופה. בני בן זקן והצוות היו עסוקים מאוד בפתרונות הגנתיים ופחות ברעיונות התקפיים וראינו הרבה שינויים בהצבה של השחקנים. לא מתאים לבית"ר ירושלים לעלות בהרכב כזה ובגישה כזו בטדי מול כל קבוצה ישראלית באשר היא. בית"ר רדפה אחרי ב"ש בכל חלקי המשחק.

עם קישור שכולל את אדגר, פריירה וקלטינס (בתפקיד זר לו בצד ימין) הציפיות מראש היו מאוד מוגבלות. ברור שאין לבית"ר מחליף ברמתו של עידן ורד, אבל כאשר מחליפו הוא קשר אחורי האפשרויות הן באופן טבעי מצומצמות מאוד. הדבר היחיד הטוב שבית"ר לקחה איתה למחצית זו התוצאה המאופסת.

3. המחצית השנייה היתה חגיגה של כדורגל. בן זקן ניסה להחזיר קצת את הסדר למשחק כאשר קלטינס הוסט למקומו הטבעי במרכז ושכטר עבר לכנף ימין. יחד עם זאת, הסגנון שלה לא השתנה והיא המשיכה לרדוף אחרי ב"ש. אלא שמשום מקום הגיע הטיל של הייסטר, שבעזרתו של גורש העלה את בית"ר ליתרון מפתיע. התגובה של ב"ש היתה מהממת.

בניצוחו של נוואקמה הנפלא ראינו דקות אדירות של הקבוצה באדום, שנתנה הופעה של אלופה אמיתית, בעוד בית"ר איבדה את הכיוון, את המשמעת הטקטית ואת ההתלהבות. מרכז המגרש שלה קרס לחלוטין ומי שבלט בחולשתו היה אדגר, ששתי פעולות רעות שלו עלו לבית"ר בשער ובהרחקה של סירושטיין.

הכל לימד על כך שב"ש בדרך לניצחון קל, אבל כאן קיבלנו עוד דרמה, לאחר רפיון רגעי וחוסר ריכוז בהגנת ב"ש ושער ענק של סאבו שהזכיר לכולם למה אנחנו אוהבים כדורגל. לבית"ר היה מזל יוצא דופן, בעוד ב"ש במקום לגמור את המשחק עם שער שלישי איבדה שתי נקודות יקרות.

4 הנקודה בסיום לא משנה את העובדה שרק בישראל תלמיד בבית ספר יסודי יכול לקפוץ לתיכון. כזה הוא המינוי של בן זקן לבית"ר ירושלים. המאמן הצעיר לא מתאים עדיין להוביל קבוצת פאר כזו. יש לו עדיין כברת דרך לעשות.