"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמן לחשבון נפש

,עודכן

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי טעתה בהתבטאויות שלה בארה"ב, חוללה סערה רבתי והתנצלה. עם זאת, ההתנצלות אינה צריכה למנוע חשבון נפש נוקב באשר למערכת היחסים שבין מדינת ישראל ליהודי ארה"ב. מותר ואפילו חיוני לנהל ויכוח בתוך המשפחה מתוך כבוד הדדי והבנת השותפות שבין ישראל ויהודי התפוצות בכלל ויהדות ארה"ב בפרט; שותפות שהיא אינטרס עליון הן של ישראל והן של יהודי ארה"ב. נקודת המוצא חייבת להיות ההכרה המובהקת שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, בית עבור כל יהודי באשר הוא שם.

בקרב הדור היהודי הוותיק בארה"ב, הסולידריות עם מדינת ישראל הייתה מוחלטו. ישראל נחשבה מקום מקלט לניצולי שואה, משענת לעולים נרדפים ומעון לאחים נזקקים. התרומה של הדור היהודי הוותיק לבניין הארץ ולתמיכת הממסד השלטוני האמריקני בישראל היתה מרשימה. הנכונות לסייע ולהושיט יד אחים היתה מעבר לכל שיקול ואינטרס פוליטי. בחבר הנאמנים של הסוכנות נמצאים יהודים נפלאים, שעיניהם נוצצות מהתרגשות בכל מפגש עם חיילים ועולים חדשים.

כבר יותר משני עשורים שהמציאות השתנתה, וגם היחס לישראל. רוחות חדשות מנשבות בקרב הדור הצעיר, שמעודדות ניכור. מאז שנת 2000 שישה מכל עשרה יהודים מתחתנים עם לא יהודים. מיליונים לא משתייכים לקהילות או לארגונים יהודיים, הקונסרבטיבים והרפורמים עושים מאמצים לשמר זהות יהודית כלשהי גם בקרב מי שעל פי ההלכה אינו יהודי, ומספר היהודים שביקרו בישראל הולך וקטן.

מדינת ישראל נתפסת בקמפוסים ככובשת ומדכאת, צעירים יהודים רבים מצטרפים למאבק החרם נגד ישראל ובאוניברסיטאות חשובות מובילים את המאבק. אצלם סוגיית הנאמנות הכפולה לא קיימת, והם זנחו את נאמנותם למדינת ישראל. רוב יהודי ארה"ב מצביעים מסורתית למועמדים דמוקרטים מתוך הנחה שהצבעה כזו משרתת את האינטרס שלהם, גם אם לדעת רוב הישראלים ימי שלטונם של קנדי, קלינטון ואובאמה היו קשים לישראל. הסולידריות עם מדינת ישראל כבר לא מובנת מאליה. מזלה של ישראל שהיו יהודים מעטים אך בעלי השפעה שתמכו בטראמפ.

הנתון המעודד הוא שיש ארגונים שנאבקים על הזכות להתפלל בכותל, משוועים להכרה ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית ומאות אלפי צעירים מגיעים לכאן בתוכניות לימוד וסיור. ייתכן שהקיטוב בין יהודי ארה"ב לבין ישראל יגדל, ואולי גם יחריף. יש לעשות כל מאמץ למנוע את התרחבות השסע, להשקיע בחינוך לזהות יהודית, להסביר את עמדות ישראל ולהמשיך לקוות שעליית יהדות ארה"ב היא הפתרון האולטימטיבי לבעיה הדמוגרפית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר