"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

וינטר: בין הפטיש לסדן

,עודכן

תא"ל עופר וינטר הפך לבעיה צבאית-לאומית-פוליטית – כרגיל, בגלל טיפול כושל של צמרת צה"ל. בעיית וינטר, ככל דבר בצה"ל, מתחלקת לשלוש: האחד, יחס הפיקוד הבכיר כלפיו מתוך רצון למצוא חן בעיני כוחות חסרי אחריות בציבוריות ובתקשורת הישראלית. השני - האנטגוניזם ההיסטרי שמשדר הציבור הדתי לאומי ובייחוד המתנחלי כלפי צה"ל ומפקדיו הבכירים. השלישי, והחשוב ביותר, זהו ראש הממשלה והצורך שלו לבצע עוד מינוי חשוב - המזכיר הצבאי - בסביבה ממוקשת ובאווירה רעילה.

לא לגמרי ברור אם רה"מ נתניהו באמת רוצה את תא"ל וינטר בתפקיד המזכיר הצבאי שלו. מה שברור הוא, שתפקיד המזכיר הצבאי קיבל דווקא בתקופת נתניהו חשיבות רבה ביותר. בעבר זה היה תפקיד טכני בעיקרו. האלופים לוקר וזמיר ואחריהם תא"ל טולדנו הפכו למעין יועצים צבאיים שהם חלק מריכוז הסמכות הבטחונית במדינה בידי רה"מ. יתכן שבמסגרת הפוליטיקה הפנים-מערכתית זו הסיבה שהרמטכ"ל הנוכחי אייזנקוט החליט להוריד את דרג המזכ"צ לתת-אלוף.

מה שחשוב הוא, שהמזכיר הפך לדמות חשובה במערכת קבלת ההחלטות של רה"מ ופשוט מגוחך שהוא לא יהיה חופשי לבחור את הקצין שנראה לו כמתאים ביותר לתפקיד. מה גם שזוהי משרת אמון מובהקת. בעבר כבר היה סיפור דומה כשהרמטכ"ל משה יעלון הגיש לרה"מ שרון שורת מועמדים לתפקיד המזכ"צ, ושרון סירב לקבלם. הסירוב שיקף עימות בין השניים. שרון העדיף את האלוף יואב גלנט, שהפך מאז לאויב הציבור מספר אחת. כל המערכת התגייסה לסכל את מינויו לרמטכ"ל, והיום רבים מצטערים על הסיכול.

וינטר הוא סיפור עצוב מבחינת צה"ל מכל זווית. וינטר הוא המפקד הקרבי הטוב ביותר כיום בצה"ל בדרג מפקדי חטיבות ומפקדי אוגדות. הוא לא צריך להתמנות למזכיר צבאי, אלא לקבל פיקוד על אחת האוגדות הפעילות בקווי המגע. אבל מסיבות עלובות הוא הפך למוקצה ע"י שר הביטחון הקודם יעלון וראשי המערכת המשפטית צבאית בעבר. בהתאם לכך, התגייסו בתקשורת ובמכון הישראלי לדמוקרטיה לעשות לווינטר רצח אופי, רק משום שהוא דתי ו"דף מפקד לקרב" שפרסם ב"צוק איתן" לא מצא חן בעיני התקשורת. עוד מפקדים בכירים בעלי גישה התקפית כמוהו נוטרלו אף הם בעשור האחרון, והם לא היו דתיים, כך שהתמונה יותר גרועה.

וינטר נקלע לצומת הבעייתי של החיכוך המתמשך בין הציבור הדתי לאומי לצה"ל. די לשמוע שהרמטכ" נפגש עם הרבנים ואז עם ארגוני הנשים כדי למרוט את השערות. גם עכשיו נמשכת ההתנכלות לווינטר בכך שמייחסים לו "ניסיון סחיטה".

הסיבה שווינטר הוזכר כמועמד לתפקיד המזכ"צ מקורה ברצון לשחרר את הפקק שחוסם את קידומו. מוטב שצמרת צה"ל תחליט אם היא רוצה לנצח בשדות הקרב או בקרב על שילוב בנות בגולני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר