בין שחור ללבן אפשר גם לדבר

אז מה מלמדים אתכם שם בצבא (בוגרת שירות לאומי שואלת)? נדמה לי שסוף סוף עליתי על זה: לומדים צ'יק צ'ק לזהות מי אויב ומי ידיד, ובמהירות האור מתייצבים להגן על מי שצריך. כלומר, על מי שחושבים שצריך. אין זמן להחלטות ארוכות, אין זמן לשיקולים מרחיקי לכת, רק מחליטים על מי לירות, ועושים את זה מייד, ישר ללב, ובלי לרחם.

אבל החיים יותר מורכבים מזה. אפשר להיות נגד משהו ולא נגד מישהו, מותר לרצות להכחיד תופעה ולא להכחיד את כל מי שתורם לה, מותר לרצות להתנגד להרגל התנהגותי ולא להכחיד את כל מערכת הערכים המוסרית תוך כדי. מותר להגן על קרובים ועל אהובים, אבל אסור להתבלבל בין רע לטוב, ואסור להצדיק רעות חולות בגלל חשדות זרים.

קמפיין "#גם_אני" מבלבל כאן את כולנו, וכל השחור־לבן נשלף. אם הטרידו את כל הנשים אז כל הגברים מטרידנים, אם אישה נפגעה אז גבר אשם, אם יש קמפיין אז הוא אינטרס ימני או שמאלני. די. יש אפור, המון אפור, רגשות, פרשנויות, אובייקט וסובייקט. הגיע הזמן לפרק את כולם אחד אחד, ולהתחיל לדבר במקום לשלוף חרבות.

הכרה: כשמישהו מספר לכם שהוא נפגע אתם מייד אומרים "אין מצב", "אתה משקר" או "לא ייתכן"? אם כן, אז תבדקו אם נשארו מסביבכם חברים. חוק חברות מספר אחת אומר שתפקיד החבר הוא לתמוך כשקשה. אז כן, מה שעושים עם חברים אפשר לעשות גם עם חברות. מישהי מספרת לך שנפגעה? תגיד לה שאתה מצטער. זהו. בלי אבל ובלי בצלם. נפגעת? אני מצטער שזה קרה. ההכרה הזו, תלוי בעוצמת הפגיעה כמובן, משחררת המון כעס וכאב, היא חצי הדרך לסליחה ולמחיקת טראומה. קשה לך עם הווידוי שלה? דבר על זה בשקט עם חבר אחר.

מדרג: אונס והטרדה מילולית הם בהחלט לא אותו דבר. על אונס צריך לשבת בכלא והטרדה מילולית צריך להסדיר. אז כן, לפעמים לצד אחד זה נראה מצחיק או חברי, ולצד השני זה נראה מפחיד ומאיים. קרה לכם פעם שפגעתם בחבר בטעות? קורה. אנחנו רגישות מדי? יכול להיות, אבל זה המצב, תהיו רגישים לזה. בקשו סליחה ודאגו שזה לא יקרה שוב. נגעתם במישהי וחשבתם שנעים לה? תנו לה לומר שלא נעים לה בלי שהיא תפחד מתגובתכם.

גברים־נשים: זו לא מלחמת מינים, זו מלחמת רע וטוב. אם מישהו פוגע באחר, צריך לעצור אותו. גם אם הוא גבר, גם אם היא אישה, גם אם הוא בן הזוג שלי או חברה שלי או הבן שלי. פוגעים צריך לעצור באופן מיידי. אז איפה הבלבול? ביחסי המרות. מתי הבוס שלי סתם מת עלי ומתי אני מתה מזה? תלוי, מורכב וקשור לדינמיקה ולתקשורת בין אנשים.

אנחנו נמצאים בעולם שברובו הגברים נמצאים בקודקוד, והנשים נמצאות מתחת. אז כשיחסי מרות גולשים ליחסים אישיים – הם מורכבים, וקשה לומר לא, וצריך להכיר גם בזה. אז נשים צריכות לומר, וגברים צריכים להיזהר מלומר, ואת כל השאר אנחנו כבר יודעים לעשות בשלום וביחד.

לא הכל שחור ולבן, ואת המחלוקות שבאמצע צריך לדעת לפתור.