ההנצחה הראויה - דיון במחלוקות

רצח רה"מ יצחק רבין על ידי בן עוולה יהודי הטיל צל כבד על המדינה כולה. עם שלם הוכה בתדהמה ושקע באבל עמוק ומתמשך. אך לא היה זה אבל מאחד. השסע בין שמאל לימין, שכבר פשה ממילא בלב העם, העמיק לתהומות אינסופיים. על הציבור הימני כולו, ובייחוד על החלק הדתי־לאומי שבו, הוטבע אות קין שלא נמחה עד היום.

22 שנים אחרי, אופן הנצחתו של רבין, המחויב לקידום מורשתו, עדיין מעורר מחלוקת, ולא בכדי, ככל שמורשת זו מתייחסת להסכמי אוסלו. וכך, לאחרונה טען הפורום החילוני של הורים לתלמידים, שבמסגרת התוכנית "תרבות יהודית־ישראלית" של משרד החינוך הוסתרו עובדות הנוגעות למעורבות הציונות הדתית בתקופה שקדמה לרצח רבין, וכי יש להדגיש את שיוכו של הרוצח, יגאל עמיר, למגזר הדתי.

הטלטלה שחווה הציבור כולו עם רצח רבין לא חזרה בעת רצח השר רחבעם זאבי על ידי בני עוולה פלשתינים. גם כאן הזעזוע מן הרצח היה עמוק, אך קל היה לעכל את טיבו של הרוצח, שכן אויב הוא. אלא שבעוד מעשה הרצח לא חצה את העם, הרי עצם הנצחתו של שר התיירות, שמשנתו הפוליטית (טרנספר לפלשתינים) שנויה במחלוקת, עדיין מעוררת סערה הולכת וגוברת.

נראה כי ממשלות ישראל לא קיימו דיון נוקב בדבר מהות ההנצחה ומטרתה. האם מותו בידי בני עוולה הופך את מורשתה של אישיות מדינית לראויה יותר להיזכר מזו של חברי הממשלות לדורותיהם, שהלכו לעולמם בדרך כל בשר? האם את הנרצח אנו מבקשים להנציח, או את מעשה הרצח?

מי שמבקש להעניק תובנה לדורות הבאים, לא במורשתו של הנרצח יעסוק, כי אם בהוויה. בהתרחשויות ההיסטוריות שמעשי הרצח הם חלק בלתי נפרד מהן. לכן יום הזיכרון לרבין חייב לעסוק בסכסוך שבתוכנו, וזה של זאבי בסכסוך הישראלי־פלשתיני. ובשונה ממה שדורש פורום ההורים החילוני, המבקש לחזור ולקעקע את אות הקין על מצחו של מגזר מסוים באוכלוסייה כאשם, חייב היקפו של הדיון להשתוות להיקפו של הסכסוך, שאורך ימיו כאורך ימי הציונות. וצריך הדיון להכיל את המחלוקות שבין ויצמן לז'בוטינסקי, ואת העוינות שבין דוד בן־גוריון למנחם בגין, ואת סיפורן של המחתרות השונות, ואת סיפור הסזון (שם הקוד לרדיפות שרדפה ההגנה את האצ"ל בשנים 1944-1945 כדי לחסל את האצ"ל כארגון לוחם), ואת סיפורה של ספינת הנשק אלטלנה, ואת סיפורו של "התותח הקדוש" שירה עליה כדי להטביעה.

ועם ישראל על נבחריו יכבד את זכר הנרצחים שנפלו בעת מילוי תפקידם המדיני, ובגינו. ולקח נפילתם יילמד מדור לדור.