זהבה גלאון: בת פלוגתא מסורה, הגונה והוגנת

זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה מהכנסת לאחר קרוב ל־20 שנה של פעילות חקיקתית וחברתית מרשימה. בישראל קשה להשפיע מתוך ישיבה באופוזיציה. גלאון הוכיחה שאם יש נושא ראוי ונחישות, אין מניעה לקדם חקיקה גם ממפלגה קטנה. בפרישתה, כנסת ישראל מאבדת את אחת הפרלמנטריות המוכשרות והמסורות.

אינני מסכים עם תפיסותיה של זהבה גלאון באשר למהות מדינת ישראל, חזונה ודרכה. למרות זאת יש לי הערכה עמוקה ליושרתה, הגינותה ונכונותה לשלם את מחיר העמידה על עקרונותיה. קשה להיות אשת שמאל בישראל. החברה הישראלית נעה ימינה, מתוך הפנמה שהפלשתינים ומשתפי הפעולה עימם מוכנים להתפשר איתנו רק על הקו הכחול של הים התיכון. למרות האווירה הציבורית העוינת, גלאון לא זזה כמלוא הנימה מאמונתה וחזונה. חידוש מרשים במציאות הפוליטית הישראלית, שיש בה רבים שפועלים כשבשבות. כשהלכי הרוח נעים לכיוון דתיים, הם אצים רצים לכותל להניח תפילין. כשהציבור שועט ימינה, ראשי מפלגות שמאל מתפארים בניציותם. זו בעיקר הסיבה שמעמד הכנסת בעיני האזרחים ירוד.

דוגמה מובהקת ליושרה ולאמינות שלה ראו אזרחי ישראל בעת העלאת הצעת החוק לסגירת "ישראל היום". חברי כנסת ממפלגות השמאל והמרכז, בהובלת איתן כבל, יצחק הרצוג ויש עתיד, עמדו מאחורי הצעת החוק הבולשביקית. מילים רמות על חופש הביטוי ומאבק בסתימת פיות נשכחו. לדבריה העיתון "ידיעות אחרונות" איים למחוק אותה ציבורית וגם פעל לממש את איומיו. גלאון, ברוב יושרתה, הצביעה נגד הצעת החוק ללא מורא. הימין הישראלי לא ישכח לזהבה גלאון את אומץ ליבה ויכולת עמידתה מול קלות הדעת והצביעות.

כל מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית יודע שוויכוחים בין יהודים לעולם לא ייפסקו, עד ביאת המשיח שיכריע בהם. תרבות המחלוקת טמונה עמוק מאוד בדנ"א היהודי, עם זאת אני מאחל לעצמנו בני פלוגתא הגונים והוגנים כמו זהבה גלאון.