רגעי חסד נדירים

ההפסד של ירדן ג'רבי למריאנה סילבה הברזילאית ברבע גמר הטורניר האולימפי בריו היה מסוג הדברים שקשה מאוד לאלוף לבלוע. ארבע שנים של הכנות די מתנפצות לנוכח הכוח החמקמק הנקרא מזל. הפסד בניקוד זהב לספורטאית ביתית תמיד ינקר בראש. האם הקהל הביתי היה האלמנט שלבסוף הכריע? האם זה קצת דחף יותר את היריבה או קצת היטה את השיפוט? לפחות כותב שורות אלו לא היה אופטימי מהבעת הפנים של ג'רבי בקלוז־אפים על המסכים הגדולים.

מדליסט אולימפי הוא מי שבסערה המנטלית העצומה של המשחקים - צריך להיות באולמות המשחקים כדי להבין את הוריקן הרגשות שמטלטל את המשתתפים - מתעל נכון את רגשותיו. ולכן הופעותיה של ג'רבי באותו אחר צהריים, והניצחונות על יונג־סיאה הסינית וטאשירו היפנית בטורניר הרפסאז', היו מרגעי החסד הנדירים בהיסטוריה האולימפית של ישראל. מקום שבו דווקא הספורטאי שלנו היה החסין. מי שהתאושש מהמהלומה וידע לקום.

את הכוח הנפשי הזה לא יודעים גם מומחי הספורט למדוד. ומה שג'רבי אמרה היום (ב') הוא שהוא כבר לא קיים בה. יותר מכל אחד אחר היא יודעת שמדליה אולימפית היא משהו של 101 אחוז. לא נותר אלא להריע על קריירה עצומה שהסתיימה רשמית.

ברמת המערכת, הפרישה של ג'רבי חושפת את שבריריות הספורט האולימפי הישראלי. מדברים על "אימפריית ג'ודו", אבל מה עם קצת פרופורציות. ישראל דורגה במקום ה־18 בריו. המדליות האולימפיות שלה מגיעות בהפרשים של 12 שנה. זוהר על רקע הספורט הישראלי, אבל בקונטקסט העולמי - סביר. זהו. ישראל אינה מדינה בסדר גודל כזה שהיא יכולה לספוג בקלות פרישה של מדליסטית אולימפית בגילי שיא הקריירה. זו לא פרישה של מתאגרף קובני או קיאקיסט הונגרי.

כי שוב הדינמיקה האולימפית היא לא פעם מטעה. התחרות אמנם אישית, אבל הכוח של הקבוצה הוא עצום, ולפעמים ספורטאי אחד בהישג אחד משנה את המומנטום, משדר לנבחרתו שהיא לא בשר תותחים. לג'ודו הישראלי בריו זה היה דווקא שגיא מוקי שלא זכה במדליה, אבל בהופעה האמיצה שלו הוא שידר ש"אנחנו שייכים לפה". ג'רבי ואורי ששון זכו, בזכות, לעבור בשער.

בהקשר של ספורט נשים בישראל, לג'רבי בקושי היתה מסורת להסתמך עליה. מדליה בודדת שהושגה כרבע מאה קודם לכן. היא לא ספורטאית איטלקייה או אוסטרלית שנמצאת במשלחת עם כ־20 מדליסטיות עבר והווה, שחיה עם הביטחון שהיא חלק מבית חרושת למדליות.

נקודת הפתיחה הזו מעצימה מאוד את הישגיה של ירד ג'רבי. אבל למרבה הצער, תהיה זו גם נקודת הפתיחה לכל הספורטאיות הישראליות באולימפיאדה הבאה בטוקיו.