המאבק הצליח - וחולל מהפכה

המשא ומתן המייגע שהסתיים הביא איתו דבר שהוא לא רק בשורה לכ־240 אלף אנשים עם מוגבלויות שמקבלים קצבאות נכות - אלא מהפכה ביחס של המדינה לזכויותיהם.

עברנו כברת דרך ארוכה. לצערנו הממסד - ולפעמים גם החברה - לא תמיד השכילו להבין שבן אדם עם מוגבלות הוא קודם כל בן אדם.

המאבק הזה הוא א־פוליטי, כשם שבעיות רבות בחברה הישראלית משותפות לכולם. נקודה נוספת: כיוון שקיימים כמה ארגונים שמייצגים את הנכים, לעתים במהלך המאבק נשמעו קולות שונים ואף סותרים - אבל ברוב המקרים, מצאנו דרך למכנה המשותף, במטרה לקדם את הזכויות של כלל הציבור.

ההסכם מאוד דומה (אך לא זהה לחלוטין) למסקנות הצוות בראשות הפרופ' ירון זליכה, שהוקם בתחילת השנה ע"י שר האוצר כחלון. חבל שבמשך כחצי שנה הדברים התעכבו אך ורק מחמת משחקי הכוח הפוליטיים והאגו האישי, וזאת כמובן על חשבון האנשים אולי הכי חלשים בחברה. ישנם מקרים שבהם אלה שמתיימרים להנהיג את המדינה חייבים לדעת להתעלות על האנוכיות לטובת כלל הציבור.

כמובן שיהיו קולות שיטענו שההסכם הוא לא מושלם. יחד עם זאת, לאחר כ־15 שנים שבהם הייתה הידרדרות מתמשכת במצבנו, ההסכם נותן מענה טוב בנקודות הקריטיות: הגדלה של קצבת הנכות, תוספות לקצבת השירותים המיוחדים, סיוע לילדים נכים, ומה שלא פחות חשוב: הוא ייתן תמריצים חיוביים לצאת לעבודה לאלה שמסוגלים לכך.

המאבק שכותרתו "נכה, לא חצי בן אדם" הוא כנראה המאבק החברתי המשמעותי ביותר שהתרחש בישראל לאחר מחאת 2011. לנו, אנשים עם מוגבלויות היה קשה שבעתיים לנהל אותו מחמת מוגבלויותינו - אבל אם אנחנו יכולנו והצלחנו, אז כנראה שגם למאבקים חברתיים אחרים יש סיכוי.

הכותב הוא יוזם המאבק ויו"ר "נכה, לא חצי בן אדם"