ב"ש של העונה שעברה לא היתה מפסידה

הפועל ב"ש הופיעה למשחק מול ויקטוריה פלזן בצל פרשת החומרים האסורים. בין אם מדובר ברשלנות או בכוונת זדון, לא ברור כיצד בעידן הנוכחי, עם כל האזהרות והבדיקות, קורה דבר כזה. צריך לקוות שמדובר בטעות וששיר צדק, שחקן הוגן והגון, יימצא נקי.

עם הכנה כזו ועם רקורד חלש במשחקי החוץ האחרונים באירופה, האלופה עלתה למשחק במצב מעורער, שהתבטא היטב במחצית הראשונה עם שליטה מוחלטת של המארחים. ב"ש נהנתה ממזל גדול כשירדה להפסקה בפיגור של שער אחד.

המערך ההגנתי של ברק בכר לימד על חוסר הביטחון של המאמן. איפה המאמן היצירתי והיוזם? ב"ש לא היתה צריכה להגיע למשחק הזה בגישה כזו. עם כל הבעיות שלה והכבוד לפלזן, אלופת ישראל היתה חייבת לשחק במערך הרגיל שלה, לחשוב גם התקפה ולחפש ניצחון.

חוסר התיאום במרכז ההגנה בלט מאוד, ולכל אורך המשחק ניכר ששלושת הבלמים משחקים יחד בפעם הראשונה. לא זכור לי שוובה בראון שיחק אי פעם במרכז ההגנה. המחשבה שקשר הגנתי יכול לתפקד כבלם אולי נכונה, אבל שלב הבתים בליגה האירופית הוא לא המקום לנסיונות.

שני השערים הראשונים היו דומים מאוד ונפלו אחרי כדור ארוך, שגרם בלבול בשמירה של שלושת הבלמים. אלו התמקדו בשחקן אחד, מה שהותיר את המבקיעים חופשיים.

נקודת האור היתה אוגו, שחזר לאיתנו וסיפק משחק יוצא מהכלל במרכז המגרש. עם העוצמה שלו, כיסוי השטחים וחילוצי הכדור, הוא שוב היה המנוע של הבאר־שבעים.

גם נוואקמה גילה סימנים של חזרה לעניינים. אחרי תקופה חלשה הניגרי פתח על הספסל ואולי זה היווה עבורו צלצול השכמה, שכן הוא היה הגורם לחזרה הזמנית של ב"ש למשחק במחצית השנייה עם שער ופעולות טובות שריתקו את ההגנה הצ'כית.

נראה היה שהמומנטום עובר צד ושב"ש בכל זאת תוכל לחזור ארצה עם תוצאה טובה, אך אז הגיע השער השני, שחשף סף שבירה נמוך ושונה כל כך ממה שראינו ממנה בשנתיים האחרונות. ב"ש של העונה שעברה לא היתה מפסידה משחק כזה.

החריקות ביכולת ברורות. השחקנים החדשים עדיין לא השתלבו ואין לבכר פתרון לחסרונו של ויטור. גם בין הקורות אין לב"ש פתרון אידאלי, שכן גורש וחיימוב לא מקרינים שקט על ההגנה.

בסיכומו של דבר, גם כשלוקחים בחשבון את הניצחונות של ב"ש עד עכשיו, התחושה היא שהקבוצה נמצאת בנסיגה ובכר יצטרך למצוא פתרונות ומהר.