16 שנה לתאומים: הטרור העולמי אז והיום

הפיגוע המכונן של 11 בספטמבר, לפני 16 שנים, לא היה הפיגוע הראשון במערב. אבל ממדי ההרס, תעוזת התוקפים ובחירת היעדים המדוקדקת, שנועדה לפגוע בלב ההוויה האמריקנית, היו בבחינת חידוש שחייב את האומה לשנות דפוסי חשיבה בכל הנוגע לטרור.

החדשות הטובות הן שפיגוע בסדר גודל כזה על אדמת ארה"ב (ובכלל במערב) לא התרחש מאז. בנוסף, ארה"ב, על פי פרסומיה שלה, הרגה בין 60 ל־70 אלף לוחמי ג'יהאד עולמי מאז במדינות שונות. שיא הלחימה בטרור העולמי (למען האמת בג'יהאד העולמי) נערך בשנתיים האחרונות על אדמת סוריה ועיראק, לאו דווקא בהובלה אמריקנית, אם כי וושינגטון בהחלט שותפה למאמץ המודיעיני, המבצעי והמדיני במדינות אלה.

ומכאן לחדשות הרעות. המרכזית שבהן היא שהטרור עדיין איתנו, והוא אינו צפוי להיעלם. הוא לבש בשנים האחרונות פנים חדשות, שהן הביטוי המוחשי של רעיון או אידיאולוגיה, חוצה גבולות של מדינות לאום כמו גם יבשות. בעידן הרשתות החברתיות של כפר גלובלי קטן, הרעיון הסלפי־ג'יהאדי מחלחל לקהילות של מוסלמים בכל רחבי העולם. בין ביטוייו בשנים האחרונות פיגועים בלב אירופה (אנקרה, בריסל, פריז, לונדון, ברלין ועוד), גל המהגרים העצום ששטף את אירופה, פיגועים מוצלחים בסמלי המערב ורצון של צעירים (לרוב בשולי המעגל החברתי) להצטרף לאסלאם. כל אלו בבחינת גורמים המסייעים לשימור גחלת הג'יהאד. איפה? בכל מקום שבו אפשר לבצע מעשה נגד מי שבהגדרה נחשבים בני מוות בשל היותם כופרים. אמריקה עצמה חוותה זאת בעוצמה בשנתיים האחרונות בפיגועים בסן ברנרדינו, קליפורניה (דצמבר 2015) ובמועדון להט"בים בפלורידה (יוני 2016).

התקשורת העולמית (ולמען האמת גם המקומית) מקדישה בשנים האחרונות לא מעט מקום בדיווחיה לדאעש ולח'ליפות שעליה הכריז אבו בכר אל־בגדאדי. אך האמת היא שהאמריקנים לא שכחו את אל־קאעידה. הרצון לנקום את פיגועי 11 בספטמבר דרבן אותם להעמיק את איסוף המודיעין ולפגוע בבכירי הארגון בפרק הזמן שחלף מאז. השיא, מן הסתם, היה יירוטו של אוסמה בן־לאדן במאי 2011. אלא שהאמריקנים לא הרפו. מאז הם אחראים לחיסולם של בכירים נוספים באל־קאעידה. הם מבינים (והיום גם מרבית מדינות אירופה) שרעיון הג'יהאד העולמי אינו שייך לארגון זה או אחר. הוא מושרש בקרבם של מוסלמים ברחבי העולם, חסרי שיוך ארגוני.

הפנים החדשות של הטרור הן מתווים חדשים־ישנים של פיגועי יחידים (דקירה, דריסה, הקרבה ואחרים), לצד הטרור הקלאסי של תשתיות ממוסדות הפועלות במדינות המערב, ובכלל זה גם ישראל, באופן עצמאי או בהכוונה של מיפקדות הג'יהאד באפגניסטן, בסוריה ובעיראק.

כל זה יחייב את זרועות המודיעין של המערב להגביר את המעקב אחר טרור פוטנציאלי ברשתות החברתיות. אתגר זה מורכב וסבוך יותר, אך לנוכח העובדה כי מדובר במרדף בלתי פוסק נגד רעיון עולמי שמחלק את העולם לשניים (אנחנו צודקים והכופרים טועים), אין דרך נוספת, זולת הצטיידות בסבלנות ובכלים המתאימים למזעור הנזקים למינימום.