נרדמו בשמירה

1. הכל היה טוב מדי, ורוד מדי, חגיגי מדי, אולי אפילו צויר טוב מכפי שזה היה. לא היו בעיות חברתיות, לא היו הברזות (פרט לסיפור משעור), ההרכב של ישראל לא נפגע כמו כמעט בכל הנבחרות מפציעות וחיסורים, היתה מוטיבציית שיא, כולם היו חיוביים, משחקי האימון דפקו כמו שעון, למרות בעיית מחירי כרטיסים הקהל דחף - ובכל זאת התוצאה עגומה. הכל היה עטוף בצלופן, אבל התברר שעם התוכן יש בעיה.

אולי היה צריך שיהיה משהו רע או מישהו רע כדי שיהיה טוב. אולי השיוט היחסית רגוע ונוח לעבר האליפות עצמה היה בסופו של דבר בעוכרינו. לפעמים צריך משהו שיזעזע את אמות הסיפים.

המאמן ארז אדלשטיין לא יכול להשתמש במילה "אכזבה" במקום שיש כישלון גדול. גם מסר הגאווה שאיתו יצאו השחקנים לא משכנע. נכון שהם נתנו הכל, אבל עם נתוני פתיחה כאלה היה פשוט אסור להם להיכשל. לתת הכל זה דבר אחד. לעמוד בלחץ זה דבר אחר.

2. ישראל הודחה מול גאורגיה, אבל אסור לשכוח שבפתיחה היו לנו שתי תבוסות, ושמול איטליה - משחק שאליו התכוננו שבועות - קלענו 48 נקודות בלבד ונכשלנו טקטית בצורה מחפירה, ושנגד גרמניה גירדנו ניצחון בשיניים ובציפורניים גם בגלל הטעויות של היריבה. אדלשטיין ישלם את המחיר ויצטרך לבדוק איפה טעה בגדול. הפסדנו משחקים בהגנה (איטליה), הפסדנו משחקים בהתקפה (גאורגיה), הפסדנו הכל מהכל.

ואם לא די בזה, בבית המלון פרצו לחדרי השחקנים (איך קורה דבר כזה?). ההפתעה הזו ציפתה לשחקנים עם שובם ממשחק ההדחה. מחדרי כמה שחקנים נגנבו כסף וחפצי ערך. המשטרה הגיעה הערב לבית המלון וגבתה עדויות משחקני הנבחרת.

על המגרש הצליחו לפרוץ לדנ"א של נבחרת ישראל. הפסדנו בכל התמודדות טקטית (פעם זו היתה גאוותנו), הפסדנו בכל התמודדות פיזית (פעם ידענו לחפות על זה), הפסדנו בכל התמודדות טכנית - למשל, בקליעה משלוש (פעם היינו תותחים בזה).

3. ארז אדלשטיין ילך, השלד יעבור שידוד מערכות (ליאור אליהו ויותם הלפרין יפרשו, גיא פניני ימשיך?), מאמן חדש יגיע (עודד קטש מועמד מוביל), בר טימור, שון דוסון, עוז בלייזר ועידן זלמנסון יעלו מדרגה, ושחקנים חדשים - רפי מנקו, תומר גינת ותמיר בלאט - יתפסו מקום. איתי שגב ויובל זוסמן לא יהיו בשלב הראשון בגלל מאבקי פיב"א והיורוליג.

בכל מקרה, הכל יצטרך לקרות מהר כי מוקדמות אליפות העולם בפתח. ייקח לכדורסל הישראלי עוד הרבה זמן להתאושש מהכישלון הצורב, ולהגיד לכם שכל הבעיות ייפתרו במיני־מהפכה שעומדת לבוא אני ממש לא יכול.