המשטר האיראני לא נלחץ ממשברים. הוא אפילו חי מהם. מאז המהפכה האיסלאמית של 1979 דומה כי המשברים הם אפילו ה-Raison d'être (סיבת הקיום) של המשטר הזה. מנהיג המהפכה, אייתוללה סייד רוחאללה מוסאוי חומייני, עיצב משטר המתקיים מעימותים חיצוניים, אבל גם לא נרתע מעימותים פנימיים. כדי לשרוד במצב כזה המשטר האיראני היה חייב לבנות לעצמו את המשולש הקדוש: משמרות המהפכה, מיליציות הבסיג' והמעמד הנמוך. אלה הפכו לחומת מגן השומרת את משטר האייתוללות מכל צרה. כוהני הדת, משמרות המהפכה ובריוני הבסיג' קשרו את גורלם אלה באלה. הסיפור של המעמד העני בעייתי מעט יותר. כדי לשמר את אמונו, צריך לסבסד אותו בעקביות. כשהכנסות הנפט גבוהות, קל מאוד לספק בשר ואורז לעניים. כשייצוא הנפט נפגע, נפגעת גם תמיכת ההמונים. המעמד הנמוך הפך לעמוד השדרה של המשטר. בהפגנות של שנת 1999 (בעקבות סגירת שבועון) ושל שנת 2009 (זיוף הבחירות לנשיאות) היה זה המעמד הנמוך, החי מכספי השלטון, שירד לרחוב כדי להציג לעולם תמיכה במנהיגים. אלה לא היו תמונות מבוימות. חמינאי ואחמדינג'אד ידעו תמיד שיש להם על מי לסמוך. אלא שאירועי השבוע ופיחות השיא של הריאל - המטבע האיראני שאיבד השנה 75 אחוזים מערכו - מוכיחים כי הכלכלה בצרות, ואולי אפילו קורסת. מעבר לששת סבבי הסנקציות של מועצת הביטחון נגד איראן מאז 2006 באו ביולי הסנקציות של האיחוד האירופי על הנפט האיראני, שגרמו בתוך שבועות נזק חמור לכלכלה האיראנית. מדינה שהנפט מהווה 85 אחוזים מהייצוא שלה רואה את תפוקת הנפט שלה יורדת מ-2 מיליון חביות ליום ל-800 אלף. המשטר לא יכול עוד לסבסד את האוכלוסיות החלשות ואת קרובי השאהידים שהקריבו את חייהם במלחמת איראן-עיראק. האם חומת המגן העממית קורסת? בקצב הזה המשטר האיראני עשוי לאבד את אחד ממרכיבי המשולש הקדוש שבנה לעצמו, ולא את הפחות חשוב בהם. צודק שר החוץ אביגדור ליברמן כשהוא מעריך כי הפגנות האופוזיציה באיראן "יחזרו ואף יותר בגדול". ליברמן מנבא "תחריר" איראני. זו באמת שאלה של זמן. לא בטוח שאתמול חזינו בניצני "האביב הפרסי", אבל הצרות הכלכליות החריפות עשויות לזרז אותו. מה שראינו אתמול בכיכר פרדוסי (השוק השחור למטבע זר של טהרן) רחוק ממה שראינו ביוני 2009 במהלך גל המחאה הירוק שהקדים את "אביב העמים הערבי", אבל לא קיבל תמיכה מוושינגטון. אנחנו עדיין לא שם, בדיוק כפי שהסנקציות טרם עצרו את הצנטריפוגות האיראניות, שממשיכות להסתובב. לסנקציות כבר יש השפעה, אבל זה עדיין לא מספיק. האם הסנקציה הנוספת - שיתוק הבנק המרכזי של איראן - תשתק את פרויקט הגרעין האיראני? גם זה לא בטוח, אבל אם לא נבדוק - לא נדע. המשטר מבטיח להמשיך את פרויקט הגרעין. ואם אין לחם - תאכלו גרעינים.
