האליפות שיבשה את דעתו של שרצקי
בתקופה האחרונה שמענו הרבה דיונים בעניין מעמדו ההולך ומתערער של המאמן בכדורגל הישראלי, והנה קיבלנו דוגמה נוספת באדיבות עירוני ק"ש.
בהודעה שהתייחסה לעניין סיום עבודתו של גילי לנדאו בלטה ההתייחסות לכך שאין מדובר בעניין מקצועי. דובר על עניין אישי בין המאמן לבעלים. מה זה עניין אישי? תפקידו של המאמן לא מסתכם בהעברת האימונים ובקביעת ההרכב, גם ענייני משמעת הם נחלתו. אם חילוקי הדעות עסקו סביב הנושאים האלה, כפי שמובן מהדיווחים, הרי זה עניין מקצועי לכל דבר. לכן כדאי לחזור לעניין המקצועי.
לנדאו קיבל את הקבוצה אחרי שיא חד-פעמי מדהים - כאשר היה ברור שמפיסגה כזו אפשר רק לרדת - ועדיין הוביל את הקבוצה לפתיחת עונה מוצלחת, בעיקר באירופה, הזירה החשובה ביותר בשלב זה של העונה.
ק"ש הגיעה לפלייאוף האלופות והיתה קרובה מאוד להעפלה לשלב הבתים (נכנעה לקבוצה מצוינת כמו באטה בוריסוב, שהיום מוכרת היטב גם לחובבי הכדורגל במינכן). הקבוצה נשרה לליגה האירופית ופתחה את שלב הבתים בתוצאה יוצאת מן הכלל בבילבאו, שעוררה הרבה התרגשות והסבה כבוד לבעל הבית.
נאמר שהקש ששבר את גב הגמל היה ההשעיה של דני עמוס, חביבו של הבעלים. שרצקי היה חייב לגבות את המאמן ולא לומר דברים בנוסח "אתה לוקח על עצמך אחריות גדולה", בהתייחסו להדחת השוער. בנוסף, שרצקי טוען להתעלמות מופגנת מצד המאמן, כך שייתכן שלנדאו נהג גם הוא שלא כשורה, אבל מכאן ועד פיטורים - הדרך ארוכה.
קשה להבין את הבהילות של שרצקי ואת העיתוי, ערב אחד המשחקים החשובים בתולדות המועדון.
צריך לציין שלנדאו הגיב בצורה מאוד מכובדת כאשר נמנע מלהגיב בגלל הרצון שלא לפגוע בהכנות של הקבוצה.
עצם העובדה שלנדאו נאלץ ללכת מצביעה, ככל הנראה, על המעורבות החריגה של שרצקי בעבודתו. צריך לזכור שלנדאו ירד ליגה עם הפועל פ"ת ולמרות זאת, באופן חריג מאוד מבחינת העיתוי, נבחר לאמן את אלופת המדינה.
באופן כללי נראה ששרצקי רחוק מהמציאות בכל הקשור לפוטנציאל של הקבוצה ומטרותיה. האליפות ההיסטורית והחד-פעמית (גם אם שרצקי חושב אחרת) שיבשה את דרכו המוכרת.
סמיכות המקרים עם לנדאו ובן שמעון והדמיון ביניהם פוגעים בו מאוד, וחבל. שרצקי צריך לתת יותר קרדיט למאמניו. חבל דק עובר בין מעורבות טבעית ומקובלת לבין התערבות שמביאה בסופו של דבר לסיום צורם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו