לאחר כמה ימים של התרוממות רוח ושל תקווה לסיכומה של עיסקת שליט, התברר אתמול כי ארגון החמאס איננו ממהר ל"סגור עיסקה". דובריו של הארגון אף הכריזו כי המשך המשא ומתן עם ישראל בעניינו של שליט יידחה עד לאחר החגים, היינו, לאחר חג הקורבן המוסלמי שיסתיים רק באמצע השבוע הבא. ארגון החמאס מבקש, כך נראה, להפיק את מלוא התועלת - המדינית, הפוליטית ובעיקר התעמולתית - מן העיסקה המתגבשת. משום כך, הוא מקפיד להציג עצמו כמי שאינו ממהר לסכם עיסקה ואף כמי שמכתיב לישראל את תנאיו. הוויכוח המתלהט בישראל בשאלת תנאיה של העיסקה משחק אף הוא לידי החמאס ומסייע לו להציג עצמו כצד המנצח וכזוכה בעיסקה זו. אחרי הכל, קוראי העיתונים יכלו ללמוד בימים האחרונים כי העיכוב בסגירת העיסקה נובע מהתעקשותו של החמאס להוסיף לרשימת האסירים המשוחררים עוד מאנשיו, ובמיוחד אלו מהם שדם של עשרות ישראלים על ידיהם. אבל לצד זאת נראה גם כי הנהגת החמאס פשוט איננה מסוגלת להביא עצמה לקבל החלטה לסגור עיסקה עם ישראל. אחרי הכל, הנהגת החמאס מפוצלת כיום בין עזה לבין דמשק, ושתי הנהגות מתחרות אלו מוצאות עצמן מחזרות אחר הנהגת הזרוע הצבאית של החמאס, שהיא היא המחזיקה בגלעד שליט ובידה המפתח לסיכום העיסקה המדוברת. לחמאס היו, ככל הנראה, הישגים משמעותיים בעיסקה שאותה מקדם המתווך הגרמני המדלג בחודשים האחרונים בין ירושלים לקהיר. הבעיה היא שתיאבונו של הארגון אינו יודע גבול, וליתר דיוק הבעיה היא שהארגון צריך לרצות גורמים רבים מדי בשטחים ומחוצה להם, וגם בתוככי שורות הארגון, מכדי שיוכל לנהל משא ומתן משוחרר מלחצים. ובכל זאת, שני הצדדים עשו באחרונה צעדים משמעותיים ומרחיקי לכת ואף נסוגו - בעיקר ישראל - מכמה קווים אדומים שאותם הבטיחו לא לחצות בשום פנים ואופן. יש, אפוא, להתאזר בסבלנות ובעיקר בקור רוח, במשחק הפוקר שמנהלים ישראל והחמאס, המגיע לישורת האחרונה.
