על חורים שחורים בהתאחדות

1. בימים אלה שוקלים בוועדת האיתור (ועדת אבי ולוזון) מועמדים למשרת המאמן הלאומי הבא. עקרונית, עמדתי ידועה והיא שיש למנות מאמן ישראלי. אך מה שמעניין הוא שהידיעות העולות מהדיונים עוסקות בתפקיד העוזר. מעבר לזה שכרגיל כבר רצים לחלק את עור הדב ולקבוע למאמן עובדות בשטח משל היה בובה, עיון קצר בשמות מעיד על דרך ההתנהלות - לרשימה משתרבבים מועמדים אפילו ממחלקת הדוברות. מבחינתי מוטי איוניר הוא המועמד הראוי, כיוון שהוא מצליח עם הצעירה, עובד בצמוד עם שחקנים שירכיבו את הנבחרת הבאה וכבר עשה כברת דרך מלמטה.

2. שוב היינו עדים לטעות שיפוט חמורה, כשבטדי עכו נהנתה משער מעמדת נבדל, שהכריע את תוצאת המשחק. נראה שבית"ר ירושלים שילמה במזומן על הטעויות של משה בוחבוט, שמהן נהנתה לפני שבועיים. בית"ר בבית היתה צריכה לנצח בקלות את עכו, אבל ההתקפה שלה לא עבדה ויצחק שום הגדיר את המשחק בצדק "בושה וחרפה". מילים טובות מגיעות לשוער עכו, דודו גורש, ויפה שקבוצה קטנה כזאת מגיעה לטדי ולא עושה במכנסיים.

3. צל"ש להפועל ת"א, כי גם נגד קונוסים קשה לכבוש שבעה שערים. הצמד המדהים שכטר-ורמוט סגר סיפור אחרי מחצית אחת, והיה יפה לראות שלמרות ה-0:3 והחילופים של גוטמן, הפועל עלתה רעבה גם למחצית השנייה. האדומים יכלו לקבוע תוצאת שיא מול הקבוצה הכי חלשה שהיתה אי פעם להפועל פ"ת. עצוב לראות את הקבוצה של דני ניראון כמו שעצוב להיזכר בהצהרות של דני לוי על מקומות 4-1.

4. המעבר מאור הזרקורים של מכבי חיפה לקבוצה קטנה כמו מכבי פ"ת לא עשה טוב לרוני לוי. משהו לא התחבר שם, אבל עדיין אין להוריד מהערך של רוני לוי, מהמאמנים הטובים שיש לנו. אני בטוח שהוא יצליח בתחנה הבאה שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו