רוסיה אינה תחליף לאמריקה

המפגש בין ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין לא היה מובן מאליו. דלתו הפתוחה של המנהיג הרוסי בפני המנהיג הישראלי היא יתרון גדול לאינטרס שלנו, שאִפשר לישראל להציג את עמדותיה בשנים האחרונות, וגם לשכנע את הקרמלין לשנות החלטות (בעיקר בתחום ההצטיידות האיראנית בתוצרת רוסיה). אבל כשמדובר בנושא כבד כמו עתידה של סוריה, על רקע הפסקת האש, והצפי לרגיעה, זהו כבר סיפור אחר.

האינטרס הישראלי הוא למנוע מאיראן ומחיזבאללה נוכחות קבועה בסוריה. נוכחות כזו עלולה להקשות עלינו לטרפד העברת נשק ותחמושת לחיזבאללה, ולהצר את צעדינו באותם מקרים שבהם יתברר שעלינו לפעול בסוריה באמצעים צבאיים.

כדי לשכנע את רוסיה לעמוד על כך שהגורמים הללו לא יתנחלו בסוריה עם שוך הקרבות, צריך להסביר לה כי זהו אינטרס שלה. אבל גם בעקבות הפגישה לא שינה הקרמלין את דעתו כי איראן היא גורם מייצב בסוריה, והמשתמע מכך שאין כוונה לעקור אותו משם.

ביחסים ההיסטוריים בינינו לבין הממשלים האמריקניים בעבר, המאמץ הישראלי היה לשכנע כי מצב או מהלך כלשהו מסכן אותנו. לא תמיד התקבלו טיעונינו, אבל כאשר השתכנעה ארה"ב כי מדובר באינטרס ישראלי חיוני, היא פעלה לטובתנו - ולחלופין העניקה לנו אור ירוק לפעול בעצמנו.

עם כל החשיבות שיש לקשר הטוב עם מנהיגות רוסיה כיום, אין ליחסים אלה תחליף, ואין הם דומים כלל ליחסים בינינו לבין ארה"ב. אמריקה של הנשיא דונלד טראמפ מבקשת להשתחרר מן המעורבות בנעשה בסוריה, ומוכנה להגיע עם סוריה להבנות שנראות על ידי מדינת ישראל ככאלה שמסכנות אותה.

אמריקה לא תוכל להתעלם מן הבעיה הישראלית, והמנופים שבידה הם עדיין מנופיה של המעצמה היחידה והחזקה ביותר בעולם. שאלת נוכחות איראן וחיזבאללה בסוריה צריכה להילקח בחשבון בכל הסכם שיושג באשר לעתידה של סוריה.

זו נקודה שבה תעמוד למבחן גם "הברית החדשה" שבין ישראל לבין חלק ממדינות ערב הפרגמטיות: מצרים, סעודיה וירדן, ומדינות אחרות במפרץ ובצפון אפריקה שההתפשטות האיראנית מדאיגה אותן. הדרישה מארה"ב צריכה להיות פנייה משותפת של מדינות אלו ושל ישראל, תוך הסבר באשר לסכנה הצפונה בהתפשטות זו ליציבות המזרח התיכון.

במקום לאיים בכך שבפעם הבאה תכריז ארה"ב כי איראן אינה עומדת במחויבויות שלה במסגרת ההסכם בינה ובין שש המדינות באשר להקפאת הפיתוח הגרעיני (ואיך בכלל אפשר לומר היום שבעוד שלושה חודשים היא לא תעמוד בהתחייבויותיה? ואם יש סימנים המוכיחים שאינה עומדת בהן, מדוע לבוא לקונגרס ולהכריז שהיא עומדת בהן?), מוטב לממשל האמריקני לעמוד על כך שאיראן לא תהפוך את סוריה לסוג של מדינת חסות שלה, ושחיילי צבאה, או חיילי משמרות המהפכה שלה, לא יהפכו את דמשק לחצר האחורית של מדינת האייתוללות.