הקרב המשפטי

קשה להתייחס ברצינות להצעתו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה ולמינוי "תובע כללי". זאת, משום שהיא נראית כתבשיל בלתי מבושל דיו, או כאוסף של רעיונות בלתי מגובשים שטרם נבחנו ברצינות.

עד מסיבת העיתונאים שקיים נאמן בשבוע שעבר עם הכתבים לענייני משפט, ניתן היה להבין שהיוזמה נועדה לשלול מהיועץ המשפטי לממשלה את הסמכות להורות על פתיחה בחקירה ועל העמדה לדין של אישי ציבור. זאת, בשל ניגוד העניינים הקיים לכאורה בין היותו יועץ משפטי לבין היותו האיש העומד בראש התביעה הכללית. אולם אז העלה לפתע נאמן טיעון חדש - יש לבצע את פיצול התפקידים כדי לשפר את אכיפת החוק במדינה. "היועץ המשפטי עסוק כיום באלפי משימות ולא פנוי לעסוק בסמכויות הפליליות. הבעיה העיקרית איננה ניגוד העניינים אלא אי אכיפת החוק הפלילי לרווחת האזרחים", אמר.

ייתכן שנאמן פעל בצורה זו משום שחש שהנימוקים שהביא עד כה כדי לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינם משכנעים כל כך. לכן החליט להשמיע טיעון חדש שגם עשוי לעשות יותר רושם על הציבור. שכן ברור שכל אזרח שואף ומייחל ליום שבו פרקליטות המדינה תפעל בצורה יעילה יותר; שההחלטות אם להגיש כתבי אישום יתקבלו מהר יותר. מה שלא ברור הוא מדוע יש לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כדי להשיג מטרה זו-

אבל הדבר החמור יותר בהתנהלותו של נאמן בעניין זה הוא ששר המשפטים לא טרח כלל לקיים דיון רציני, מעמיק ויסודי עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרד המשפטים. והרי הם יושבים בטווח צעדים בודדים מלשכתו ברחוב סלאח א-דין במזרח ירושלים.

פרקליט המדינה משה לדור העיד במכתב המפורט ששיגר לנאמן כי "ההחלטה שגמלה בדעתך הוצגה בפנינו ברמת כותרות בלי שנכנסת לדיון במהויות, במשמעויות ובהשלכות הדרמטיות, לדעתי, של מהלך שכזה. יוזמתך תוארה בפנינו רק בעל פה, באופן כללי ביותר, ובלי שראינו מסמך כתוב כלשהו על כך - לא עבודת מטה שקדמה לגיבוש המתווה, וגם לא נייר עמדה המציג את הדברים, ולו בראשי פרקים".

יתרה מזו, לדור מספר כי בשיחתו עם נאמן, ב-21 באוקטובר, שיחה שבה השתתף גם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, הבין כי את המחשבות שנאמן הזכיר בפניהם בעבר, בדבר שינוי אפשרי במוסד היועץ בלבד, הוא החליט לגבש ולקדם לכלל הצעה "לאחר שיחות אישיות רבות עם 'דמויות מרכזיות' בעולם המשפט". אבל לדור מסביר כי אותן "דמויות מרכזיות" שעליהן דיבר נאמן נותרו בערפל. מי הן? מדוע נאמן מסרב לחשוף אותן? הרי מדובר בדמויות מרכזיות שתרמו להחלטה לבצע מהפך במערכת כולה. איך אפשר שהדברים יישארו תחת אנונימיות-

האם מתקבל על הדעת שבמדינת חוק מתוקנת יגבש שר המשפטים יוזמה מרחיקת לכת בלי לדון בה ברצינות עם היועץ המשפטי ופרקליט המדינה? מכאן נשאלת השאלה מדוע אצה הדרך לנאמן? כשנשאל מדוע אינו מקים ועדה ציבורית שתבחן את ההצעה לפיצול תפקידי היועץ, השיב כי "כדי לקבור נושא מקימים ועדה ציבורית. אכיפת המשפט הפלילי אינה סובלת דיחוי".

לפי פרסומים בנושא, נאמן עומד להביא בקרוב את הצעתו לאישור הממשלה, ותוך חודשיים הוא שואף להביא לאישורה בכנסת. יש לקוות שראש הממשלה ושריה לא ייתנו יד לטיפול הפזיז והמזורז של נאמן בנושא כה חשוב לדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו