מאוכזב ממכבי חיפה
כנראה שבנינו מערכת ציפיות גבוהה מדי. לאור יכולת טובה בטורינו חשבנו שחיפה מסוגלת לעשות זאת. זה היה המשחק הכי חלש של הירוקים בליגת האלופות. המחצית הראשונה היתה גרועה. במחצית השנייה ראינו שיפור שלא הספיק. חיפה הגיעה בכל המשחק לחצי מצב, בדקה ה-28, ובופון לקח אותו עם הרגל. לא ברור לי מה עשה מסיללה יותר מדי למעלה בשער שכבשה יובנטוס. לקבל שער בזמן פציעות זה חוסר אחריות.
האכזבה הכי גדולה שלי היא מיניב קטן. הוא לא שיחק בטורינו וציפיתי שירים את הקבוצה. שחקני חיפה שיחקו יותר מדי רחוק אחד מהשני והתמקדו בהגבהות סתמיות. אם השחקן היחיד הראוי לציון במכבי חיפה הוא ניר דוידוביץ' אז אין לקבוצה מה לחפש ברמה הזו. ברגע שקולמה נפצע ויצא כל חיפה יצאה, וזה איפשר ליובה להשתלט על מרכז השדה.
יובנטוס באה נחושה יותר ומודעת למצבה, אחרי ההפסד המפתיע לנאפולי בליגה. לא כדורגל מבריק אבל מספיק בשביל לחזור לטורינו עם שלוש נקודות. הבדלי הרמות היו ברורים. הקבוצות האלה עושות את המינימום הנדרש. חיפה עדיין חסרת ניסיון. טיאגו היה מצוין וניצל את חוסר האונים של האלופה הישראלית במרכז.
אם אני מאמן מכבי חיפה אני עדיין רוצה שהקבוצה שלי תופיע בכבוד בשני המשחקים הנותרים. לא לוותר. אין עניין כאן בלהתמקד בליגה, כי הליגה כאן קטנה עליה. שחקנים בחיפה צריכים לרכוש ניסיון כדי שבעונה הבאה עם הניסיון הזה בתוספת בית יותר קל, נראה הופעה יותר טובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו