זהבה גלאון או שלום | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהבה גלאון או שלום

, עודכן
0

פוליטיקאים שתומכים ברעיון של משאל עם בעצם אומרים לציבור שההכרעות שמקבלת הממשלה, כדין וכחוק, מתקבלות ללא סמכות. הדרישה הנשמעת כיום, לערוך משאל עם בנוגע לוויתור על שטחים, מציעה תפיסת עולם ששוללת את הדמוקרטיה הייצוגית במדינת ישראל.

רה"מ, בנימין נתניהו, הגיע לרמת הגולן ערב הבחירות והתחייב ש"גמלא לא תיפול שנית". ביטוי להשקפתו ניתן השבוע בניסיון של הכנסת לחדש את חקיקת החוק שאמור לחייב משאל עם במקרה שישראל תרצה לסגת מהשטחים שבריבונותה, לרבות רמת הגולן. טוב שדן מרידור, השר לענייני מודיעין, שהגיש ערר, סיכל באופן זמני את ההצבעה על חידוש חקיקת החוק.

בנאום בר-אילן קיבל רה"מ את עקרון שתי המדינות, אך הערים ערימת תנאים שמסרסים אפשרות להתקדמות במו"מ. לכך מצטרף עתה תנאי נוסף - אישור ההסדר במשאל עם, מה שמחסל כל החלטה ממשלתית בנוגע לשלום, כי כל התקדמות לעבר השלום כרוכה בוויתור על שטחים. למעשה, אישור משאל עם הוא נוסחה לשלום הקואליציה, לא נוסחה לשלום. זה הרסני לתהליך המדיני, אך הרסני לא פחות לדמוקרטיה הישראלית.

מדינת ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ייצוגית שבה הכנסת מייצגת את ריבונות העם.

העם בוחר בנציגים, לממשלה ולכנסת, שינהלו בשמו ולמענו את המדינה ויקבלו החלטות הרות גורל. משאל עם ישנה את כללי המשחק ויעביר את האחריות מהגוף המחוקק לעם. זו תהיה פגיעה במעמד הכנסת ובסמכותה כריבון במשטר של נציגים. זו תהיה הפרה של יחסי הכוחות וחלוקת התפקידים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ובינן לבין הציבור.

יתרה מזאת, משאל עם דווקא יקטין את האיזון הקיים בשיטה הפרלמנטרית, אשר מחייבת הרכבת קואליציות. במשאל עם יבוא תמיד לידי ביטוי כוחו של הרוב על פני זכויות המיעוט. בחברה שסועה כמו החברה הישראלית, משאל עם דווקא יגרום לניכור של קבוצות מיעוט. הוא יביא להחרפה ולהקצנה של מתחים ומאבקים שהיום באים לידי פתרון בכנסת.

הסכמה לקבל את כללי המשחק, לצד הכרה במקור הסמכות, הממשלה והכנסת, הן מהותיות לקיומה של שיטת המשטר שלנו. כל ניסיון לשנות את כללי המשחק מהווה ערעור על עצם קיומו של המשטר ועל הלגיטימיות שלו. דווקא השבוע - שבו אנו זוכרים ומציינים את היום שבו יגאל עמיר התנקש בחייו של יצחק רבין ובעצם התנקש בדמוקרטיה הישראלית משום שפעל נגד הכרעת העם בבחירות - עלינו לזכור ולהדגיש את חשיבות הדמוקרטיה הישראלית, שבה הממשלה שואבת את סמכותה מן הכנסת לפי הצבעת רוב אזרחי המדינה.

הדרך להתמודד עם שאלות קשות אינה יכולה להיות העברת השאלה להכרעת משאל העם. מהלכים מדיניים משמעותיים צריכים להיות מאושרים בממשלה ובכנסת. העם כבר נשאל בבחירות. הוא שלח את נציגיו לכנסת כדי להכריע בהכרעות גורליות. על הנציגים למלא את חובתם לשולחיהם בלי להימלט מאחריות ומבלי להיכנע לאיומים ולסחטנות.

אם תאושר הצעת החוק למשאל עם, משמעות הדבר תהיה המשך תחזוק הקואליציה הימנית בשל חוסר רצון לריב עם המתנחלים, על חשבון הזדמנות להתניע תהליך של הסדר קבע לחלוקת הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר