פוליטיקאים שתומכים ברעיון של משאל עם בעצם אומרים לציבור שההכרעות שמקבלת הממשלה, כדין וכחוק, מתקבלות ללא סמכות. הדרישה הנשמעת כיום, לערוך משאל עם בנוגע לוויתור על שטחים, מציעה תפיסת עולם ששוללת את הדמוקרטיה הייצוגית במדינת ישראל. רה"מ, בנימין נתניהו, הגיע לרמת הגולן ערב הבחירות והתחייב ש"גמלא לא תיפול שנית". ביטוי להשקפתו ניתן השבוע בניסיון של הכנסת לחדש את חקיקת החוק שאמור לחייב משאל עם במקרה שישראל תרצה לסגת מהשטחים שבריבונותה, לרבות רמת הגולן. טוב שדן מרידור, השר לענייני מודיעין, שהגיש ערר, סיכל באופן זמני את ההצבעה על חידוש חקיקת החוק. בנאום בר-אילן קיבל רה"מ את עקרון שתי המדינות, אך הערים ערימת תנאים שמסרסים אפשרות להתקדמות במו"מ. לכך מצטרף עתה תנאי נוסף - אישור ההסדר במשאל עם, מה שמחסל כל החלטה ממשלתית בנוגע לשלום, כי כל התקדמות לעבר השלום כרוכה בוויתור על שטחים. למעשה, אישור משאל עם הוא נוסחה לשלום הקואליציה, לא נוסחה לשלום. זה הרסני לתהליך המדיני, אך הרסני לא פחות לדמוקרטיה הישראלית. מדינת ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ייצוגית שבה הכנסת מייצגת את ריבונות העם. העם בוחר בנציגים, לממשלה ולכנסת, שינהלו בשמו ולמענו את המדינה ויקבלו החלטות הרות גורל. משאל עם ישנה את כללי המשחק ויעביר את האחריות מהגוף המחוקק לעם. זו תהיה פגיעה במעמד הכנסת ובסמכותה כריבון במשטר של נציגים. זו תהיה הפרה של יחסי הכוחות וחלוקת התפקידים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ובינן לבין הציבור. יתרה מזאת, משאל עם דווקא יקטין את האיזון הקיים בשיטה הפרלמנטרית, אשר מחייבת הרכבת קואליציות. במשאל עם יבוא תמיד לידי ביטוי כוחו של הרוב על פני זכויות המיעוט. בחברה שסועה כמו החברה הישראלית, משאל עם דווקא יגרום לניכור של קבוצות מיעוט. הוא יביא להחרפה ולהקצנה של מתחים ומאבקים שהיום באים לידי פתרון בכנסת. הסכמה לקבל את כללי המשחק, לצד הכרה במקור הסמכות, הממשלה והכנסת, הן מהותיות לקיומה של שיטת המשטר שלנו. כל ניסיון לשנות את כללי המשחק מהווה ערעור על עצם קיומו של המשטר ועל הלגיטימיות שלו. דווקא השבוע - שבו אנו זוכרים ומציינים את היום שבו יגאל עמיר התנקש בחייו של יצחק רבין ובעצם התנקש בדמוקרטיה הישראלית משום שפעל נגד הכרעת העם בבחירות - עלינו לזכור ולהדגיש את חשיבות הדמוקרטיה הישראלית, שבה הממשלה שואבת את סמכותה מן הכנסת לפי הצבעת רוב אזרחי המדינה. הדרך להתמודד עם שאלות קשות אינה יכולה להיות העברת השאלה להכרעת משאל העם. מהלכים מדיניים משמעותיים צריכים להיות מאושרים בממשלה ובכנסת. העם כבר נשאל בבחירות. הוא שלח את נציגיו לכנסת כדי להכריע בהכרעות גורליות. על הנציגים למלא את חובתם לשולחיהם בלי להימלט מאחריות ומבלי להיכנע לאיומים ולסחטנות. אם תאושר הצעת החוק למשאל עם, משמעות הדבר תהיה המשך תחזוק הקואליציה הימנית בשל חוסר רצון לריב עם המתנחלים, על חשבון הזדמנות להתניע תהליך של הסדר קבע לחלוקת הארץ.
