עשו לנו את העבודה

חוסר איזון יכול להזיק אבל לפעמים גם לעזור, ודו"ח גולדסטון הוא דוגמה לכך. מדובר בדו"ח בלתי מאוזן, והטיפול הפלשתיני בו שלשום בז'נבה היה עוד יותר בלתי מאוזן (למזלנו).

בחודש שעבר, כשפורסם הדו"ח, זעמו בירושלים. השופט הדרום-אפריקני הצליח במטה של קסם לעשות את מה ששום תהליך שלום לא השכיל לעשות - הוא הציב את ישראל ואת חמאס באותה המשבצת. אם לא אחים, אז לפחות לשותפים לצרה.

הכללים בעולם השתנו. מה שהיה מותר או סביל לפני 200 או 100 שנה, או אפילו בחודש שעבר באפגניסטן, אינו לגיטימי עוד במזרח התיכון. הסכסוך אותו סכסוך - אבל העולם החליט לשנות את הכללים. חבל רק שלא תירגמו אותם לערבית.

בסוף השבוע דנו בז'נבה בהצעה הפלשתינית, שהיתה כל כך לא מאוזנת שאפילו גרמה לגולדסטון התמים (-) להצטער. לא לתינוק הזה פילל. אפילו היומון השוויצרי "לה טריבון דה ז'נב" מחה על הטיפול הלא מאוזן שהוענק לדו"ח של "השופט הציוני היהודי האמיץ" בז'נבה, שפשוט חיסל אותו. לנוסח שכזה הרי אין סיכוי לעקוף את הווטו האמריקני במועצת הביטחון.

ישראל נושמת לרווחה. הפלשתינים שוב עשו עבורנו את העבודה. אך הדו"ח ממשיך להיות קשה, חמור, בעייתי, מסוכן ומאיים מאוד. גרוע מזה, רוב מוחץ של אומות העולם הנאורות רואות את ישראל כמדינה תוקפנית ומאחורי כל מבצע צבאי צפוי לנו גולדסטון חדש. הלגיטימיות לפעול נעלמת.

"אולי נסלח לכם על שהרגתם את ילדינו, אבל לא נסלח לכם על שאילצתם אותנו להרוג את ילדיכם", אמרה גולדה בזמנו. היה זה עשרות שנים לפני "עופרת יצוקה", עשרות שנים לפני גולדסטון, עשרות שנים לפני שהעולם ביקש ללמד אותנו מה זה מוסר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו