על הפערים הגדולים בליגת העל

1. הפערים בין הקבוצות - הפועל ת"א ומכבי נתניה - היו ידועים לפני המשחק ובאו לידי ביטוי על כר הדשא. הפועל ת"א גילתה עליונות ברורה ואלי גוטמן יכול היה להרשות לעצמו לנסות את ערן זהבי כמגן הימני ולשרוד. לכאן או לכאן, אסור עוד לשפוט את הניסיון הזה.

בכל מקרה, עכשיו זה ברור, הליגה הזאת מחולקת לשתי רמות. למעלה נמצאות מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, שייאבקו על האליפות. בחלק התחתון כל השאר, כולל מכבי ת"א, שהוכיחה שלשום שהיא לא יכולה להוות חלק מהמאבק על התואר.

2. איש המשחק הוא איתי שכטר, שעבר בקיץ מנתניה להפועל והיה זה שעשה את ההבדל. הוא המשיך את היכולת הטובה שלו מגרמניה, כשכבש צמד, הוסיף בישול והוכיח שלהרבה שחקנים קשה להתמודד עם המהירות שלו. קלמי סבן וביוואן פרנסמן למדו זאת אתמול.

גם את ביברס נאתכו, עם כדורי עומק מצוינים, יש לציין ואת וינסנט אניימה שבמספר התעופפויות הוכיח שהוא השוער הכי טוב שיש כרגע בליגת העל.

להפועל מגיעה גם מילה טובה על כך שבדומה למכבי חיפה חזרה בצורה חלקה מאירופה, התאוששה מההפסד וגילתה בגרות במשחק שקט ובכך שלא התלוננה על עייפות.

3. בנתניה צריך ראובן עטר לעבוד קשה. דניאל יאמר צריך להביא לו שחקנים שיתאמו לרמת אלה שעזבו, כי עם החומר הנוכחי עטר לא יוכל להרים את הקבוצה. כצפוי, מספר אימונים ומשחק אחד לא הספיקו לו כדי לשנות במשהו את הקבוצה, שצריכה שוער טוב יותר ולשפר את החוד, כי אין לה רגל מסיימת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו