1. בזמן שכולם מתעסקים ומנפחים את בורסת שמות המועמדים להפוך למאמן הבא של נבחרת ישראל, אני רוצה להתחיל דווקא במצב שאפשר להגדיר אותו במילה אחת - אווילות. אני מדבר כמובן על כך שאבי לוזון, הגרוע ביו"רים שידעה התאחדות הכדורגל, עומד לבחור גם את המאמן הבא. זה מגוחך. הרי הוא האיש שעומד מאחורי כהונה שכולה כישלון. הוא, להזכירכם, גם הצהיר שילך הביתה, אם הנבחרת לא תעפיל למונדיאל הקרוב, ובינתיים אין לו כוונה ללכת לשומקום. למה הוא לא מתפטר- העצוב הוא שלוזון ישמח להחזיר לתפקיד את אברם גרנט, ולו רק בגלל שיוכל להחליט בשבילו בדברים מסוימים (מישהו אמר עומר גולן-). ללא ספק, החלטה אפשרית רעה. 2. אם השיקול הספורטיבי נטו יעמוד בכל זאת לנגד עיני יו"ר ההתאחדות, הרי שיש רק מאמן אחד שראוי להחליף את דרור קשטן בתפקיד וזהו יצחק שום. אני יודע שכולם עכשיו אומרים שהוא חבר שלי, אבל עדיף שכולם גם יתרכזו בעובדות. אין כרגע בכדורגל הישראלי מאמן פעיל יותר מצליח ומנוסה משום, היחיד להופיע פעמיים בצ'מפיונס, היחיד שלקח דאבל עם קבוצה באירופה (פנאתינייקוס) והיחיד שגם היה קפטן נבחרת ישראל, כשחקן פעיל. קשטן קיבל את התפקיד בשל היותו ותיק, מעוטר ומנוסה ומאותן סיבות שום, שהיה עוזר מאמן הנבחרת כעשר שנים, צריך להיות זה שיחליף אותו, אבל לא רק. בניגוד לקשטן, הקבוצות של שום תמיד משחקות התקפי. ראו את זה בכל תחנה בקריירה שלו, כולל בית"ר ת"א הקטנה. זה מה שהקהל רוצה לראות אחרי הקמפיינים האחרונים, ואני בטוח שמבחינת הקהל הוא מהווה קונצנזוס. 3. שמעתי על האפשרות שמוטי איוניר יעבוד ביחד עם איל ברקוביץ', רעיון שאני לא ממהר לפסול, אבל ברקוביץ', למרות יכולתו להדביק את השחקנים בהתלהבות הדרושה, צריך להוציא קודם כל תעודת מאמן. גם אופציית המאמן הזר לא מתאימה. אני לא חושב שאחד כמו סלובן ביליץ' יצליח לעשות כאן את ההבדל. אם לא מביאים מאמן בעל שם עולמי, עם קבלות וותק, כמו אוטמר היצפלד למשל, אני מעדיף לראות על הקווים מאמן ישראלי.
