"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פרשת אזריה: זמן ל"עצירת ערכים"

פרשת אזריה: זמן ל"עצירת ערכים"

,עודכן

אפשר שפרשת אזריה כבר מאחורינו - האירוע עצמו, ההשלכות המבצעיות, האתיות, המשפטיות. דשו בהללו רבות, אך עוד יעסקו. עתה יש לתת דעתנו על לווייני הפרשה, שאפפו את חיינו סביב התנהלות האירועים והסעירו את האווירה הציבורית: מהעמדות הקוטביות שננקטו מכל צד ועד לבוטות ההתנסחות (הפרקליט יורם שפטל ומרעיו מזה, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ בסוגיה אחרת - מזה).

מונח לפנינו אתגר מהותי שאין להמעיט בחשיבותו. הוא מגלם משימה חשובה לביצוע: מיקוד בחינוך. למנהלי בתי הספר ולמורים, באשר אתם, אני קורא לכם להסתער על היעד ולהתמודד עם האתגרים שהתרחשויות הפרשה וספיחיה מעמידים בפני בני הנוער. הקשיים יהיו גדולים.

אל תמתינו להנחיות משר החינוך או מהפקידות במשרדו. דברו עם בני הנוער עכשיו. גם בקרבם הדעות חלוקות ואינן נהירות, ויש מבוכה, גם אם היא נעטפת בהכרזות מקצינות ובנחרצות האופיינית לגיל ההתבגרות. חשוב לנתח איתם את מה שאפף את המציאות, עלינו לעודד אותם לליבון ערכים: כיבוד החוק ומוסדותיו; כיבוד הכללים; קשב לזולת; עלינו לתת להם כלים לחיים בעידן של מחלוקות קוטביות.

בעת הזו - למרות הקושי, ואולי דווקא בגללו - עלינו לקיים את השיח החינוכי הזה. בשבוע שעבר ציינו את תשעה באב ועסקנו גם בשנאת החינם שפשתה בקרבנו. לנו, אנשי ההוראה והחינוך, אסור להותיר את הדיון הפומבי בנושאים הללו "רק" בידי פוליטיקאים ואמצעי התקשורת. זהו גם תפקידנו.

עצה לי לשלטונות הצבא: אחרי תאונת אימונים נוהג צה"ל להכריז על "עצירת אימונים". בכל המסגרות מלבנים, מבררים, מפיקים לקחים. זו השעה הנכונה לבצע "עצירת ערכים": לעסוק בכל רובדי הצבא - מקורסים ועד ליחידות ולמיפקדות - בסוגיה שנחתמה כעת על ידי בית הדין הצבאי לערעורים. לא באלאור אזריה האיש יש לדון, אלא במציאות חיינו בזירה המקומית וב"כיכר השוק" הציבורית, שמאופיינת בתקשורת מבזקית ובוטה, חסרת איזונים ושטחית.

לא די שנסתפק במנוד ראש ונרכל בשיחות סלון ובפוסטים בפייסבוק על המתרחש. כך אנו מסירים את האחריות הרובצת לפתחנו. עלינו, המחנכים, מוטלת החובה לשוחח, להקשיב, להסביר, להתלבט יחדיו. ברור שקהלי היעד במערכת החינוך וביחידות הצבא שסועים ומפולגים בדעותיהם. הקיטוב בתוויות שיוחסו לעומד במרכז הפרשה - "רוצח" או "גיבור" - צריך להביאנו לקיים שיח שבו נהיה קשובים מאוד לזולתנו. וגם אם נישאר במחלוקת, הרי היא תלובן ונדע את עמדותינו ומניעיהן.

הנושאים העומדים בבסיס כישורינו להתמודד עם מחלוקות בתוכנו משפיעים ישירות על החוסן הפנימי שלנו כחברה, ומכאן שמשליכים הם גם על הביטחון הלאומי. חיוני לשוחח עם הנוער; אולי הוא, בתורו, ייצא לייצר מציאות טובה יותר.

הכותב הוא דובר צה"ל בעבר, מנהלו הכללי של בית הספר הריאלי העברי

בחיפה בעבר וחבר תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו