עצוב לדעת

כתב האישום המחפיר שהוגש נגד רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, ושותפתו לדבר עבירות, שולה זקן, מבייש ומדאיג מאוד בו בזמן. כך גם סיפורי הירשזון ודומיו מבכירי הממשל בעשור האחרון. מדובר במעשים שלא ייעשו, לא רק במובנם הפלילי. מעשים שהתבצעו בשיטתיות ובקלות בלתי נסבלת לאורך שנים כאורח חיים, ולא כמעידה חד-פעמית (וכן, ראו לצורך זה גם את ההסתבכויות החוזרות ונשנות של שר החוץ אביגדור ליברמן).

אי אפשר שלא לתהות איך מעשים כאלה יכולים להתחולל כאילו בתוך ואקום, נעדר כל פיקוח, בקרה ומנגנוני סינון הקיימים כנראה על הנייר בלבד. המעשים נעשו ולא היה פוצה פה, אף שהכל התחולל עם מעורבים רבים וככל הנראה לעיניהם של לא מעטים, הבולעים את לשונם במשך שנים. הרי לא נגזים אם נאמר שבשורה התחתונה פרשת אולמרט לא היתה באה לעולם אלמלא האקראיות שבתפיסת חומרי טלנסקי על רקע בדיקה אחרת לגמרי של מבקר המדינה. צריך לומר לשבחם של חוקרי יאח"ה שכאשר החומר השתחרר מהצנרת שבה היה לכוד (מסיבות לא טובות ובמשך לא מעט זמן), בעזרתה האדיבה של התקשורת, הם הלכו עד הסוף וחשפו גם פרשיות נוספות. כתב האישום מעיד איזו עבודה אדירה ומקיפה נעשתה בזמן הזה.

רואים באופן מובהק איך הפרקליטות, למרות שפע הפרטים, הלכה על הבטוח ביותר שאפשר בבחירת סעיפי העבירה. הנה מקצתם: פרשת המזומנים של טלנסקי ותיאור הפעולות שעשה אולמרט כדי לסייע בעסקיו הפרטיים; ניהול הקופה הפרטית הסודית על ידי עו"ד אורי מסר בצירוף פעילותו הפוליטית והאישית לטובת אולמרט, ומולם רשימת ההתערבויות של אולמרט לקידום לקוחותיו של מסר; פרשת ראשונטורס שבה לא רק שהיטיבו עם אולמרט בשותפות עבריינית כדי להפיק לו נכסים פיננסיים, אלא גם סגרו מכספיהם של לקוחות אחרים יתרת חוב ענקית מנסיעותיהם הפרטיות של בני המשפחה. ומה קיבל המשרד הזה בתמורה? לא רק את נסיעותיו המותרמות של אולמרט אלא גם נסיעות פורמליות, תוך עקיפת החשב וחברות הנסיעה שזכו במכרז המדינה.

כל העובדות האלה נראות כמו עבירות שוחד ונשמעות כשוחד. גם הנופך הכולל של כתב האישום חמור מסעיפיו, ולכן השימוש החוזר בביטויים הנהוגים בעולם התוכן של הפשע המאורגן, בהם "פעילות שיטתית ומתמשכת להפקת טובות הנאה כספיות"..."בדרכי מרמה"... ו"תוך ביצוע עבירות נלוות".

במידת מה מטריד שהעבירה החמורה ביותר המלווה, כמעט, את כל הפרשיות היא עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אלא שזו מתבססת בעיקר על הונאת מבקר המדינה על ידי דיווח חלקי או אי דיווח כדי לגרום למבקר להכשיר את השרץ.

מכל כתב האישום תפסו את עיניי ההתנהלויות הקטנות והדוחות המתוארות בו. איזה עור של קרוקודיל צריך כדי לעמוד בכך. שערו בנפשכם את התמונה הבאה: זקן, הרל"שית של אולמרט, שר בכיר אז, יושבת עם בעל משרד הנסיעות ועוסקת במיון הנסיעות והכרטיסים הפיקטיביים כדי לסכם את מאזן העודפים. או דמיינו את אותה רז-ריסבי, האחראית על כל הפקת הטיסות, בשעה שפונה אליה ארגון שגילה שאולמרט ממילא ממומן מטעם ארגון אחר ולכן מבקש לחלוק עימו בהוצאות במשותף; והריסבי הזאת, בשביל להרוויח עוד כמה דולרים לקופה, עושה הכל כדי להוריד אותם מהרעיון ואף משסה בהם את זקן כשאינה מצליחה בעצמה. ועכשיו דמיינו אותו בעל משרד נסיעות, שכדי לסגור את החוב של אולמרט לוקח במרמה כספים מחשבונות של לקוחות אחרים.

מה נאמר? הרי לא ראינו, לא שמענו ולא ידענו.

כמה עצוב, תחי הרפובליקה!