1. הנבחרת תחל היום את הכנותיה לקראת המשחקים מול נבחרות לטביה ולוקסמבורג. למרות שידוע על מיעוט קהל במשחקים האלה, גם הפעם בחר דרור קשטן להמשיך בהחבאת הנבחרת והחליט להופיע במסיבת עיתונאים אחת בלבד, רק ביום חמישי. האם זה נובע מחששו ממתקפת השאלות הצפויה לו בעניין הזימונים, או שמא סיבות אחרות? בכל מקרה, הוא היה חייב לקיים מסיבת עיתונאים מדי יום ולעורר את האווירה סביב הנבחרת והמשחקים כדי להגדיל את מספר האוהדים ביציע. 2. בפעם המי יודע כמה אנו נדרשים לעניין הזימונים (ואי הזימונים) המופרכים של קשטן. כיוצא טוברוק, זימונו של אייל גולסה אמור להחמיא מאוד למועדון, אבל הקלות הבלתי נסבלת שבה שחקנים מקבלים את החולצה הלאומית היא מקוממת וצורמת, וזאת לא הפעם הראשונה בעידן של קשטן. גולסה, ללא ספק, יוביל בעתיד את הנבחרת, אך זמנו טרם הגיע (אם גולסה, אז למה לא מוחמד גאדיר-). חוץ מזה, לא חבל שגולסה לא יוכל לעזור לאולימפית במשחק החשוב מול קזחסטן (עם זאת, יש לציין ששוחרר על ידי קשטן, אם כי רק בגלל מצב בריאותי - התייבשות וחולשה רבה)- 3. לגבי יניב קטן, אני מנסה להבין במה הוא שונה היום מהעונה שעברה. למה דרור היה צריך להידחק לפינה עד שהואיל בטובו לזמן את השחקן הטוב ביותר במכבי חיפה? נראה שדרור שוב נכנע לדעת הקהל, בניגוד לדעתו המקצועית על השחקן. גם התנהלותו בעניין אלירן עטר היתה שגויה ונותר לראות רק מה יתרום נער המריבה. 4. גם אי זימונם של רוברטו קולאוטי ותמיר כהן תמוה. מדוע בתקופה שבה הם פותחים בהרכב וכובשים שניהם אפילו לא בסגל, אחרי שבתקופה שבה היו פצועים או סתם מיובשים על הספסל, זומנו ואף שיחקו- מה השתנה מלפני שבועיים, אז מול צפון אירלנד היו בסגל ושיחקו? כמי שמכירים את קשטן, לגבי קולאוטי, נוכח התבטאויותיו, שבאות מכאב, נראה שבקרוב כבר לא ילבש את מדים הלאומיים. 5. בכל מקרה, בכל הרכב שלא יהיה, הנבחרת צריכה לעבור בקלות את הנבחרות החלשות האלה ולחכות עם סיכויים סבירים למשחק מול שווייץ.
