המותג גאפ מעורר אצלי זיכרונות נוסטלגיים. הפעם הראשונה שנתקלתי במותג היתה בשנת 1983 כשעברתי לניו יורק וכבר הייתי מעצב מוכר. אני מודה שלמרות שבגדי הקז'ואל הם לא ממש הסטייל שלי, כמו ניו יורק גם החנות גרמה לי לסובב את הראש. הקולקציה הנקייה הושפעה מתרבות הספארי וכללה מכנסי חאקי פשוטים עם כיסי קופיקו - שלא היו בשום מקום אחר והיו תפורים בדיוק כמו שצריך - חולצות ארוכות מג'ינס ועוד. הפריטים אמנם היו בסיסיים, אך עם טא'ץ חדש דאז: ספורטיבי קלאסי. המותג צבר לו עם השנים מעריצים ישראלים שרק חיכו שמישהו יטוס לניו יורק או ללונדון על מנת לציידו ברשימת קניות ארוכה. עד היום אני שומר את כובע המצחייה שקניתי בחנות גאפ בניו יורק ומאז, 20 שנים אחרי, אני יכול לומר בוודאות שאף אחד עוד לא הצליח לייצר את הגרסה המדויקת של הכובע שגזור נכון ונשאר עדכני. הסוד של המותג וקסמו הם תעודת הזהות שלו, וזה הדבר הכי חשוב באופנה. אתה יכול ליצור אופנה רק כשמזהים את הפריטים שלך. נכון להיום גאפ כבר נמצא מעבר לקו המסורתי ונאלץ להחזיק פריטים טרנדיים ואופנתיים יותר, אבל המותג עדיין מאופיין בפריטי לבוש נינוחים וספורטיביים. אני שמח שהמותג הגיע סוף סוף לישראל, הלקוחות הישראלים חיכו לו כמו שחיכו לזארה ולמנגו. הבחירה בעיר הבירה לפתיחת הסניף הראשון היא קצת מוזרה, אבל מבחינתי זו עוד סיבה לצאת מתל אביב ולבלות. אתמול מצאתי בסניף פריטים שמאוד אהבתי ומתאימים לארון המורכב שלי, כמו חולצות חאקי מכופתרות, ז'קטים מדהימים ביופיים בגוני ספארי המזכירים לי את ניו יורק וג'ינסים נהדרים שמתאימים לכולם, גם לארוכי הרגליים. את הפריטים האלה אשדרג לסגנון שלי ולטעמי באמצעות ניטים, סיכות ועוד. אני מסודר לחורף.
