היסטריה זה מדבק?

בשבועיים מינוס שנותרו עד לחזרה הגואלת ללימודים, במקרה שלי לגן הילדים, אני עומד בפני משימה קשה ביותר - להסביר לבנים שלי, תומר (3) ושילה (2), למה מכל החיות שמופיעות על המסך הקטן בערוצי הילדים רק את "חזרזיר" החביב מפו הדוב אני לא מרשה להם לאכול. כל עוד זה היה מטעמי כשרות המשימה היתה רגועה וכבדרך אגב, כי גם אם הם יחטאו בעתיד, יהיה להם חשבון רק עם היושב למעלה - סבא שלהם. הוא גר בקומה האחרונה ויש לו כיפה.

אבל הפעם, בגלל השפעת - שכמו הכלכלה יוצאת מהמיתון - והאוכולסייה הגדולה שאליה הזאטוטים עומדים להיחשף, הפאניקה מטפטפת עלי פחדים, שאם חלקם ייחשפו אמצא עצמי באחת המחלקות הסגורות.

אם לשפעת החזירים היה שכל, היא היתה מנפיקה את עצמה בבורסה. כמות הרוכשים הפוטנציאליים שמסתובבים היום ברחובות, ולצערי בעיקר במוסדות הלימוד השונים, היא היסטרית כמו הנהירה אחרי הכרטיסים למופע של לאונרד כהן - חיסול מהיר.

בגנים החשש הוא גדול יותר כי הקטנטנים שלנו חולקים כל דבר, מקוביות משחק, דרך תכולת ארגז החול ועד זיעה וחיידקים מעופפים שעלולים להפיל אותם בקלות רבה מדי, חסרי ישע שכמותם.

עכשיו הדילמה השפויה שעומדת בפני כהורה היא ברורה: האם לרכוש רק מסכת אב"כ עם ציור של יובל המבולבל או חליפת חלל מבודדת בעיצוב מיוחד של דורה והקוף המעצבן שמזדנב אחריה. למישהו יש רעיון אחר-

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו