סגירת חיפה כימיקלים - אבסורד המנוגד להיגיון החברתי והכלכלי

מישהו בממשלה, ולא אנקוב בשמות, החליט לחסל את חיפה כימיקלים, ולגרום למאות משפחות להיכנס למעגל האבטלה. אנחנו לא ניתן לזה יד, אנחנו ניכנס למאבק, חריף ככל שיהיה, כדי לסכל את הכוונה לסגור את המפעל. אני קורא לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, שבו אנחנו רואים את הגורם האחראי, להתערב באופן מיידי ולמנוע את הפיטורים הצפויים.

בניגוד לכל היגיון בריא, מדינת ישראל חתמה את גורלם של 1,500 עובדים ובני משפחותיהם ואת גורלו של אחד המפעלים המוצלחים בדרום, מפעל ציוני שהוא סמל ומופת לחזונו של בן־גוריון. אסור לתת לדבר כזה לקרות. זה כל כך מנוגד להיגיון החברתי והכלכלי כאחד, וזה אבסורד שזועק לשמיים. זה מפעל מצליח, ומישהו בממשלה עשה מעשה חסר כל היגיון ומעוות והחליט לחסל אותו.

אנחנו נמצאים בכאוס מוחלט. ההחלטה נמצאת לפתחה של הממשלה. אנחנו לא רוצים להיות מעורבים בעניין, אותנו מעניינת הפרנסה שלנו. אנחנו נתבצר במפעל עד להודעה חדשה. לא מתכוונים ללכת. לא פשענו ולא גנבנו. רוצים פתרון, ויש פתרון. אם הממשלה רוצה לפנות אותנו בכוח, שתפנה בכוח. זה ייגמר לא טוב.

200 מתוך 400 עובדי המפעל בדרום גרים בדימונה, בעלי משפחות, עם ותק רב במפעל. שאר העובדים מערד ומירוחם ומיישובי הסביבה. אם נפוטר, מצבנו יהיה רע מאוד. לאן נלך? מי יעסיק אותנו? מפעל כזה שנסגר זאת מכה אנושה לדימונה ולירוחם, וגם לערד. ראש הממשלה טוען כל הזמן שהוא דואג לפריפריה. אם כך, שיקום ויפעיל סמכות, ויגמור את הסיוט הזה.

עצוב מאוד שככה מתנהלים ענייני הכלכלה. חודשים על חודשים ושנים נמרח הסיפור הזה, ואף אחד לא פועל כדי לפתור את הבעיה הכאובה הזאת. יש פה חוסר קבלת אחריות משווע של שרי הממשלה. כל אחד מפיל את התיק על האחר, וככה נופלים בין הכיסאות, ומאות משפחות, והלוואי שלא, ימצאו את עצמן ברחוב, בלי עתיד ובלי פרנסה. במקום כמו דימונה, זה גזר דין קשה מאוד.

הכותב הוא יו"ר ועד חיפה כימיקלים דרום