פגיעה במוסריות

לפני שנה שבתי עם משפחתי לארץ משליחות ארוכה. הדבר הראשון שעשיתי היה לרשום את הילדה שלי לגן. כי בדיוק כמו המהגרים גם הילדה שלי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם.

הקטנה שלי בילתה את שלוש שנותיה הראשונות במדינה צפון אפריקנית בגן ילדים עם החברות עאישה, לרה, פמי ופאטימה. שם לא התמחו בשירי חנוכה וט"ו בשבט. אבל מהר מאוד היא הדביקה את הפער.

בגן החדש והישראלי היא הכירה חברה, מתוקה ומסורה, שתיקנה את בתי כששרה לא נכון את "נר לי" בחג האורים. ביום העצמאות החברה נופפה בדגל כחול-לבן בהתלהבות, שנראתה לי אז אפילו גדולה יותר מזאת של בתי.

בשבוע שעבר שיחקו השתיים יחד בפארק מבלי לדעת שהן במצב של טרום ספיגה: החברה קלרה מועמדת לגירוש והבת שלי מועמדת לביוש.

מדינת ישראל אינה היחידה המתמודדת עם דילמת הפליטים: ב-1995 העניקה ספרד, מומחית לגירוש בעבר, חנינה ל-700 אלף מהגרים בלתי חוקיים בגל חנינות שישי בתוך חמש שנים. בארה"ב חיים כיום 4 מיליון ילדים, אמריקנים לכל דבר, עם הורים שהם מהגרים בלתי חוקיים. לא פשוט.

נכון, לישראל יש מספיק בעיות גם בלי בעיית המהגרים. ונכון, מדינה אינה יכולה להפוך למקלט עבור כל מדוכאי העולם. ובכל זאת, ההחלטה הראשונה של מנחם בגין, מגדולי ראשי הממשלות בישראל, היתה הענקת מקלט לכמה עשרות פליטים וייטנאמים שהיו זרוקים להם בסירות בים. "עם ישראל שידע רדיפות ויודע אולי יותר מכל עם אחר את משמעות המושג פליט לא יכול לראות בסבלם של אומללים אלה", הכריז בגין.

קלרה, חברתה של בתי, אינה תקועה בלב ים. היא נולדה כאן ולא מכירה מציאות אחרת. היא לא חושבת שהיא צריכה לשלם בגלל טעויות של אחרים - של פוליטיקאים, של שוטרים, של סוחרי אדם.

הביקורת בגבולות המדינה חייבת להיות טובה ויעילה, העסקת עובדים זרים וייבואם באופן בלתי חוקי מחייבים סנקציות קשות נגד העבריינים. אבל עד שהכל יתוקן, לא בטוח שהענקת אזרחות לכמה מאות ילדים תפגע בעתיד במרקם החברתי שלנו. מה שכן בטוח הוא שגירושם יפגע במוסריות שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו