לפני ארבע שנים, בכינוס נדיר מסוגו של השחקנים העיקריים בענף הספרים, העליתי את הצורך לאמץ את "חוק המחיר הקבוע" (שקיבל במשך הזמן את השם "החוק הצרפתי"), שיאפשר אך ורק למו"ל לקבוע את מחירו של ספר חדש ויגביל למשך שנתיים את ההנחות שניתן להציע עליו. באותה עת הרגשתי כקול קורא במדבר. מאז התעוררו אנשים לפעולה בעקבות התחרות בין שתי רשתות השיווק העיקריות שהפכה פרועה יותר ויותר, היעלמותן הכמעט מוחלטת של חנויות הספרים העצמאיות, הריכוזיות הגוברת והולכת של כמה הוצאות ספרים על חשבון אחרות, הירידה הדרמטית בתמלוגי הסופרים (להוציא הידועים ביותר) והדלדול של מצאי הספרים בחנויות. אבל אני רוצה להחזיר את הדיון למקור - לדבר הזה שנקרא ספר. במקום לדבר על ההשלכות של "המצב" על ענף המו"לות, כפי שנעשה בדיונים בעיתונות עד כה, אני רוצה להוריד את הדיון חזרה אלינו ולהזכיר לקוראים - ולסופרים - מה השפעתו של "המצב" עלינו, כאנשים שקוראים, כותבים וקונים ספרים, עכשיו ובימים הבאים. ספר הוא לא סתם מתנה. כשאם קונה ספר לבנה היא רוצה ספר מיוחד, ספר שיפתח את עיניו לעולם, שיחדד את סקרנותו, ספר שיזכור את תוכנו גם כשיגדל. מבעליה של חנות הספרים השכונתית היא כבר לא יכולה לבקש עצה, כי היא נסגרה. היא תפנה למוכר באחת הרשתות ותבקש המלצה על ספר, אך הוא ימליץ לה על... מחיר. נכון יותר על "דיל"! שניים בעשר! כעבור שעה קלה תצא האם מהחנות קצת מבולבלת, עם ארבעה ספרים, כמו שפעם היתה יוצאת מהמשביר עם שקית של דוגמיות קוסמטיקה או גרביים במבצע. אז מה אם הילד לא יאהב אף אחד מארבעת הספרים האלה... אני, למשל, ניסיתי לשווא למצוא עבור בתי את "גן עדן לאישה" של אמיל זולה, בתרגומה היפה של עדה פלדור, ספר שיצא לאור רק לפני שלוש שנים. אך הוא כבר אזל מהמלאי. כי לא משתלם היום להחזיק ספרים על המדפים. ומה לעשות שבתי רצתה דווקא את הספר הזה ולא את רבי המכר המוצגים לראווה - ב"דילים" משתלמים כל כך - על שולחנות החנויות. ומה לגבי הסופרים, לוחמיה של שפה ייחודית שקמה לתחייה - האם מגיע להם שיצירותיהם יימכרו במבצעים משפילים כמו היו תחתונים וגופיות? ואם תאמרו שכך זה גם בארצות הברית, אל תשכחו שספר שיוצא שם לאור יכול להימכר בכל העולם, ואילו ספר עברי יכול להימכר רק כאן. עברית איננה אנגלית. בסופו של דבר, מהו ספר? ספר איננו עוד מוצר צריכה. ספר הוא כלי שדרכו עוברים ידע, חינוך, יצירתיות, מסרים שהקורא יכול לעבד ולהתמודד עימם באופן אינטימי ולהתפתח רגשית. ספר הוא שער לעולם התרבות האנושית. יש לו ערך תרבותי וחברתי שעולה על סך מרכיביו, הכלכליים והאחרים. יש לו תפקיד פוליטי והיסטורי ייחודי. הוא מקור לחוויות ארוכות טווח, לעיבוד רגשי חוזר ונשנה. לעצם הטענות המושמעות נגד החוק, חשוב להדגיש כי "חוק המחיר הקבוע" דווקא ימנע עליית מחירים, כי כרגע, כדי לעמוד בסחרור המטורף של ההנחות, חייבות ההוצאות לאור לייקר באופן עקבי ומלאכותי את המחיר הנקוב של ספריהן. בנוסף, החוק יעודד מגוון רחב יותר ומספר גדול יותר של חנויות ספרים, ועוד עניין חשוב - החוק גם יאפשר למו"לים להתיייחס באופן שונה לז'אנרים שונים ולהוציא גם ספרים "מסחריים" בתחלופה מהירה (ספרי מתח, בישול ואחרים) וגם ספרים שזקוקים לזמן רב יותר כדי למצוא את קהלם. לסיום, יש לזכור ש"חוק המחיר הקבוע" אינו מטרה כשלעצמה אלא אמצעי שיאפשר את התמקצעות הענף, יעשיר את אפשרויות הבחירה של כולנו כקוראים וייתן כבוד לכל חוליה בשרשרת חייו של הספר: סופרים, מתרגמים, עורכים, ספרנים, מוכרים ו... קוראים. הכותבת היא מרצה לספרות צרפתית באוניברסיטה העברית, נספחת ספרות ומו"לות במכון הצרפתי לתרבות
