הסתה וטרור כמצב של קבע

הרציונל המשקף את החשיבה הישראלית - הלוקה לעיתים בתחושות אשמה ותבוסתנות - עוסק בדרך כלל בהצבעה על "סיבה ומסובב" לאירועי המציאות. מזווית ראייה זו, נבע הפיגוע בחלמיש מהצבת המגנומטרים בהר הבית.

לראיה, הפיגוע שבו נרצחו השוטרים באל־אקצא התרחש ללא "התגרות" ישראלית קודמת. קשה לרבים בישראל להפנים שההסתה והטרור הם מצב הקבע בחברה הפלשתינית, המשוכנעת שישראל היא תופעה זמנית שתיחרב בצו האל כמדינת הצלבנים, וכי הפגנת חולשה מצידנו מתדלקת נחישות פלשתינית זו.

סבבי הטרור הפלשתיני, שלוו תדיר גם במעורבות לוחמנית של מדינות ערב ובסייענות מערבית, פושטים ולובשים צורה: כנופיות, "פידאינים", מחבלים מעזה מירדן ומביירות, טרור נגד יעדים ישראליים בחו"ל ולבסוף פיגועי התאבדות ורצח בישראל פנימה. חרף הנפגעים בשורותינו, הסתיימו מעגלי הטרור הפלשתיני בתבוסה כואבת והולידו מתווה חדש.

הפלשתינים שואפים לעימות בהר הבית באמצעות טריגר "אסלאמי" מוכח (עוד מהמאה הקודמת), ובעזרתו לאלץ את מדינות ערב העסוקות בסוגיות קיומיות משלהן להירתם שוב לעימות נגדנו. ואכן, לאורך שנים שימש אל־אקצא מחסן נשק ועמדה קדמית לזריקת בקבוקי תבערה, ברזלים וסכינים על הכותל, ולאחרונה זירת טרור עם נשק חם.

אלא שמדינות ערב אינן מגלות חדווה יתרה להיסחף למלחמה "אסלאמית" נגדנו, שתאיים על יציבותן. מאז "האביב הערבי" קורסים משטרי ערב בהנעת הרדיקלים האסלאמים הללו, המפוצצים מסגדים, כנסיות ואתרים בעלי ערך היסטורי באזורנו. טענת האסלאמיסטים כי "אל־אקצא נתון בסכנה" נתפסת כחסרת שחר, בהיותו המסגד הבטוח ביותר במזה"ת, ואדרבא, מגלי המתכות אמורים היו לשפר את ביטחונו.

יתר על כן, פזורים מגלי מתכות, צמידי מבקרים, מערכת מצלמות וחדרי בקרה ובידוק לחשודים בפתחי מסגדים וכנסיות לאורכו ורוחבו של הגלובוס הן במערב והן בבנגלדש, בניו דלהי, במצרים, בכוויית, בדובאי, באינדונזיה ובסעודיה (מכה ואל־מדינה). למי שלא הבין שהמגנומטרים אינם הסיבה לעימות, באה הצהרת "הקפאת הקשרים עם ישראל" של אבו מאזן (ולהקת המעודדות שלו מ"הרשימה המשותפת") והבהירה כי הרש"פ היא הריבון על המקומות הקדושים בירושלים ועצם נוכחותה של ישראל בבירה היא הסיבה לעימות. החלטת המשטרה להציב מגלי מתכות במבואות הר הבית היתה עניינית.

בינתיים, נראה שמערך הכוחות הערבי־אסלאמי (סעודיה, מצרים, ה"מפרציות" וירדן) אינו מעוניין להיכנס להרפתקה הפלשתינית. מנהיגי ערב מזהים כי מדובר בציר האחים המוסלמים החתרני של טורקיה, קטאר, חמאס בעזה, באיו"ש ובירושלים, האחים המוסלמים בירדן והתנועה האסלאמית בישראל.

הנוסחה למימוש הביטחון בהר הבית תגובש בשיתוף ירדן. ברם, הולך ומצטייר כי האסלאמיסטים חותרים לנצל את המשבר לחידוש התנופה הרדיקלית סונית נגד מדינות האזור המתונות, תוך ניצול אל־אקצא לשלהוב ההמונים נגד המשטרים "הפסיביים" שבראשן. ניואנסים דקים בנאום ה"ראיס" מעידים שאפילו הרש"פ מזהה את הסיכון לעצם קיומה בפעילות חמאס בסיטואציה שנוצרה. הזמן יכריע מי ימצמץ ראשון. דומה שלא תהיה זו ישראל.