מול יכולות מודיעיניות טקטיות מזהירות - ניצבת היסטוריית הערכות המודיעין של ישראל, שכשלה בצמתים אסטרטגיים וטופלה בוועדות חקירה שונות: החל מיום כיפור, דרך מלחמת לבנון, האינתיפאדה הראשונה, עליית החמאס ומקרים נוספים. האם היה ניתן לחזות אירועים קריטיים ומכוננים אלו? שמא כל תחזית מומחה היא למעשה ספקולציה יומרנית וחסרת ערך? במילים אחרות - האם יש ערך כלשהו לתחזיות- ב-2003 כתבתי ספר על המלחמה שתתרחש בין ישראל לאיראן - "אני הנבחר". בתהליך הכתיבה נעזרתי בחברים, במומחים לנושא האיראני, במומחים לאסטרטגיה גרעינית, לטיל החץ ולשלל נושאים אחרים. בספר, שנכתב עוד לפני הפלישה של ארה"ב לעיראק, באו לידי ביטוי כמה תחזיות: ארה"ב תסתבך בעיראק עד כדי כך שיכולתה או רצונה להתערב צבאית באיראן ידעכו, משבר כלכלי ב-2008 יביא בארה"ב לניצחון בבחירות של בן מיעוטים (כתבתי יהודי ויצא שחור...) מהמפלגה הדמוקרטית שיכריז על הידברות דיפלומטית עם איראן. תחזיות נוספות צפו שישראל תימנע מלפעול באיראן עד 2009, בהמתנה לאמריקנים שיעשו מעשה, שב-2008 איראן תכריז על פצצה ושבמארס 2009 תפרוצנה מהומות באיראן שיובילו להפיכה. אז מדוע באמ"ן לא ידעו, מדוע נדמה ראש המוסד כמפספס? בכל ההיסטוריה של אמ"ן והערכות המצב של ישראל היו כאלו שהתריעו בשער. כך התריע המוסד ב-1973 שתהיה מלחמה בניגוד לעמדת אמ"ן; כך אמ"ן (יהושע שגיא) הזהיר שאסור לסמוך על הנוצרים בלבנון ורמז על משענת הקנה הרצוץ בניגוד לעמדת המוסד. ברוב המקרים בעבודת המודיעין, המידע האמיתי שממנו אפשר להסיק את העומד להתרחש - הינו בנמצא. הבעיה המרכזית היא שצריך גם לקבל החלטה ולמסור הערכה על העומד להתרחש - וכל הערכה כזו היא בהגדרה אינטואיטיבית. בשל כך, כמה וכמה ועדות חקירה הציעו פתרון - בניית "שטן מקטרג" או "איפכא מסתברא" - גוף שאמון על יצירת תזות והערכות מחוץ לתבניות החשיבה המסודרת באמ"ן מחקר. הבעיה היא שגוף זה, המכונה כיום "בקרה אמ"ן", הוא למעשה גוף חלש ומחוסר משאבים, ולמעשה קולו לרוב אינו מגיע למקבלי ההחלטות האמיתיים. אי אפשר להגזים בחשיבות העניין; ישראל זקוקה לגוף עצמאי שחושב בצורה שיטתית ומדודה, חפה מאינטרסים ככל האפשר, על מה שעומד להתרחש - מבלי להישען על המוסד, השב"כ ואמ"ן. גם הגוף הזה עלול לטעות, אבל הוא ייצר משהו חיוני ביותר בעבודת מודיעין - חשיבה מחוץ לקופסה. ובאשר למתחולל בימים אלו: מה עומד להתרחש באיראן? האם המהומות יביאו לנפילת משטר האייתוללות כמו בספר "אני הנבחר"? האם ישראל תמשיך לעמוד מנגד, תשלים עם "אי לוחמה גרעינית קרה" ותחכה שאיראן הגרעינית תהיה רציונלית בכל מצב - גם כשהאייתוללות יוכרעו אי שם בעתיד וחרב על צווארם? אפשר לשאול חזאים, רבנים מומחי גימטריה וקוראים בכוכבים, אבל אפשר גם להקים סוף סוף גוף שיודע לשאול את השאלות ולחפש תשובות לא טריוויאליות. הכותב הוא מחבר הספר "אני הנבחר" העוסק בפצצת הגרעין האיראנית
