מהומות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהומות

, עודכן
0

סיעות האופוזיציה שברו בשבוע שעבר את הכלים בכנסת. הן נטשו את אולם המליאה, לא השתתפו בדיון ובהצבעה לאישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים במשק, ביטלו את הדיון המיוחד במליאה עם ראש הממשלה בנושא תפקודה של הממשלה, ופצחו בשירה בישיבת ועדת הכנסת שדנה בפיצול חוק ההסדרים.

באמצעים אלה ביקשו סיעות האופוזיציה, בהנהגת קדימה, להביע את מחאתן על החלטת הממשלה להביא לאישור הכנסת ארבע הצעות חוק שנויות במחלוקת בנושא הממשל. זכותה ואולי אף חובתה של האופוזיציה להיאבק נגד יוזמות חקיקה של הממשלה שנראות לה בלתי ראויות, אולם השאלה היא האם כל צעד הוא ראוי? היכן הגבול? אילו צעדים חריפים יותר היא עשויה לנקוט השבוע (אם לא תימצא נוסחת פשרה)? האם יקיימו חבריה שביתת שבת על הרצפה באולם המליאה ויפריעו לנואמים-

לאופוזיציה יש כלים רבים לניהול מאבק נגד הממשלה. היא יכולה להביך את הקואליציה באינסוף הצעות חוק, היא רשאית ליזום מדי חודש דיון עם ראש הממשלה - מה שיחייב אותו להיות מרותק לכנסת, מותר לה להגיש אלפי הסתייגויות לכל חוק, היא זכאית לקיים פיליבסטר ממושך כדי לשבש את דיוני הכנסת, מותר לה "לטרטר" את כל שרי הממשלה בוועדות הכנסת, והיא יכולה לעשות מארבים פרלמנטריים במליאה.

במהלך שנות עבודתי ככתב פרלמנטרי הייתי עד למאבקים רבים. זכורים לי הדיונים הארוכים לחקיקת החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, המאבקים החריפים בנושא הסכמי אוסלו, ובראשי עדיין מהדהד קולו של מנחם בגין המצדיק את היציאה למלחמת לבנון הראשונה ב-1982 והדיונים הסוערים במהלכה, וזכורה לי החרמתו של הרב מאיר כהנא כל אימת שעלה לדוכן הנואמים. אבל אינני זוכר מקרה שבו האופוזיציה החליטה להחרים את כל הדיונים, לרבות דיוני תקציב המדינה. גם למאבק פרלמנטרי חייבים להיות גבולות וסייגים, מה גם שהיו כבר מקרים שבהם אושרו בחיפזון חוקים בעלי חשיבות רבה: חוק רמת הגולן אושר בפזיזות בשלוש קריאות במשך יום אחד, והחוק הקובע כי מספר השרים בממשלה יהיה 18 בלבד בוטל במהירות הבזק על ידי אהוד ברק כראש הממשלה.

חשוב להדגיש שיש טעם והיגיון בביקורת האופוזיציה על יוזמת הממשלה להביא השבוע לאישור הכנסת סדרה של חוקים שנויים במחלוקת.

אין זה נהוג לחוקק חוק (כמו "חוק מופז" שנועד לאפשר לשבעה ח"כים לפרוש מסיעתם ולהקים סיעה עצמאית, וזאת בניגוד למצב הקיים המחייב לפחות שליש מחברי הסיעה) במהירות ולקבוע לו תאריך הפעלה מיידי. נהוג שחוקים מסוג זה נכנסים לתוקפם רק בכנסת הבאה. הוא הדין באשר לחקיקה המחייבת 55 ח"כים לאישורה של כל הצעת חוק שעלותה יותר מחמישה מיליון שקלים.

צודק יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בעמידתו נגד חקיקה חפוזה של "חוק מופז". היוזמה מצריכה דיון מעמיק. צודק גם השר מיכאל איתן הטוען כי "הצעת חוק שנועדה להקל את פילוגי הסיעות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות של חיזוק יציבות הממשל".

ועם כל זאת, לא ייתכן שהאופוזיציה תצמיד אקדח לרקתה של הממשלה ותדרוש שלא תביא אף אחד מהחוקים הללו לאישור הכנסת, אלא רק במושב החורף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר