לא ברור, עדיין, לאן תוביל המחאה ההמונית באיראן בעקבות הבחירות לנשיאות שהכתירו את אחמדינג'אד. ואולי זה מסביר מדוע המערב, ונשיא ארה"ב ברק אובאמה בראשו, לא יודע בדיוק כיצד לנהוג. מכאן נובע השקט העולמי היחסי מול הסערה הגדולה ביותר שידעה איראן מאז מהפכת 79'. שלשום הוכיח אובמה זריזות ידיים כשקטל במהלך ראיון לרשת סי.אנ.בי.סי זבוב טורדני. באשר לאלימות בטהרן הוא בחר להיות איטי ומהוסס יותר: הוא אמר שהוא "מוטרד מאוד", אך בחר להיות זהיר מאוד ולא להתערב במאבק בין המחנות. "על האיראנים להחליט", טוען אובאמה. "נמתין ונראה", אומר אותו אובאמה שהרגיל אותנו מאז כניסתו לבית הלבן להטפות מוסר. אולי הוא הבין כי מדיניות הפתיחות שלו והרצון לדיאלוג הכניסו אותו לפלונטר: מרחב התמרון שלו הפך למצומצם. השבועון הצרפתי "ל'אקספרס" חשף השבוע דו"ח מיוחד וחשאי של מודיעין צבא האמריקני, שלפיו באיראן רבים תומכים בערכי המערב. עם זאת, מזהיר הדו"ח, בגלל מתיחות העבר בין וושינגטון לטהרן - אוי לה אם תנסה ארה"ב להפיל את המשטר, כי אז תאבד את תומכיה. לא זה המידע שמשפיע על אובאמה, אלא הרצון לקיים דיאלוג לאחר הבחירות, או ליתר דיוק לאחר הסערה. רוברט קגן השמרן, בעל טור ב"וושינגטון פוסט", סבור כי אובאמה אולי היה מעדיף לקיים דיאלוג עם מוסאווי אך יותר מכל הוא פשוט רוצה לקיים דיאלוג. גם עם אחמדינג'אד. צחוק הגורל, מציין קגן, שדווקא בוש, הנחשב לקשוח ובלתי מתפשר, היה בעל חזון דמוקרטי שבחר לנהל דיאלוג עם העם האיראני מעל ראשם של האייתוללות. לעומתו, אובאמה מעדיף שהסדר ישוב לרחובות טהרן כדי לפתוח בשיחות, ולא משנה אופיו של המשטר. צד אחר של העולם דווקא בחר את המחנה שלו. ארגון השת"פ של שנחאי, שבו חברות רוסיה וסין, בירך השבוע את אחמדינג'אד על ניצחונו. בצד זה של העולם הדברים ברורים: אם זה באיראן ואם זה בקוריאה הצפונית... הדילמה של אובאמה אינה פשוטה. מה לעשות שאיראן אינה זבוב.
על השתיקה האמריקנית
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
