קרל גוסטב כסטטוס קוו בהר הבית

בעקבות הפיגוע בהר הבית, שבו חברי ועדת המעקב כמו גם מרבית הח"כים הערבים וגינו בלשון רפה את הפיגוע שבו נרצחו שני שוטרים ישראלים. מכלל התנגדותם המוצהרת לשימוש בנשק על ידי ערביי ישראל אפשר ללמוד כי הם מצדיקים בעצם טרור כנגדנו בידי הפלשתינים בשטחים.

ואולם שעה שבעקבות הרצח הוצבו על ידי המשטרה מגלי מתכות בכניסות להר הבית כדי לסכל הברחת אמצעי לחימה ומעשי ורצח בעתיד, הצטרפו מנהיגים אלה בקולניות למופתי הפלשתיני ולחמאס בקריאה מופגנת לסלק את המכשירים ולחזור ל"סטטוס קוו". איזה סטטוס קוו? קרל גוסטב שבאמצעותו נרצחים שוטרים.

תגובות נבחרי הציבור הערבי אינן זעקה דתית אלא מניפולציה פוליטית שקרית, שמשמעה בעצם תמיכה בטרור בשירות מזימות הפלשתינים להשתמש במשבר באל־אקצא לצורך עימות בין האסלאם ליהדות, האמור לשרת את מאמציהם להביא לחיסול ישראל, ולמצער יסייע למימוש אשליית הפיכת ירושלים לבירת "פלשתין".

אם כטענתם מצוי מסגד אלאקצא ב"סכנה" מפני היהודים ה"זוממים להרסו", מדוע מתנגדים הפלשתינים להתקנת אמצעים שיספקו מערכת מיגון נוספת למסגד? הרי לכל ברור כי אלמלא סוכל הפיגוע בהר הבית היתה ההסלמה גורמת לנפגעים נוספים ולנזק חמור למסגדים.

אלא שכפי שהאסון הפוקד את מסגדי המזה"ת אינו מעניין את ההנהגה הפלשתינית, כך גם הנזק האפשרי למסגד אל־אקצא אינו בראש מעייני המופתי והנהגת ערביי ישראל שמאחוריו. מבחינתם, ימשיך המסגד לשמש זירת טרור, גם אם ייפגע, ורצוי שייפגע. לפיכך, התנגדותם של נבחרי "הרשימה המשותפת" למיקום המגנומטרים היא בעצם ביטוי מעשי לתמיכתם בטרור ושאיפתם לייבא את הכאוס הערבי־אסלאמי האזורי ולנתבו כנגד ישראל.

זה שנים משמש אל־אקצא מחסן נשק לאבנים, לסכינים, למטילי ברזל ולבקבוקי תבערה המושלכים מרחבות ההר על המתפללים שבכותל בחגי ישראל או שעה שהפלשתינים סבורים שליבוי עימות בין־דתי משרת את הבעיה הפלשתינית.

למזלם, למקומות הקדושים בירושלים היתה זו מערכת אלקטרונית אחרת - "כיפת ברזל" - שמנעה את פגיעת טילי חמאס ששוגרו לעברם בצוק איתן ומנעה נזק ברכוש ובנפש לאתרי העיר הקדושה.

בכירי הציבור הערבי לא מחו מעולם על ניסיון נפשע זה. הם אינם מוחים נוכח הרס המסגדים והכנסיות במזרח התיכון המתפוצצים על ראש המתפללים מדי יום. מדהים, אך דווקא במציאות עגומה זו מסגד אל־אקצא שבריבונות ישראל הוא השמור והבטוח ביותר במזרח התיכון.

אין שום השפלה בבדיקת מגנומטר. האמת היא שגם אתרי הקדושה במכה ובמדינה, ממש כמו הכותל, מסתייעים, לצד אללה, גם במגנומטרים - ממש כמו נמלי התעופה בארץ ובעולם. אפילו לאתרי הביטוח הלאומי, המוגנים במגנומטרים, מגיעים ערביי ישראל לקבל סעד בלא "תחושת השפלה".

בתעמולתם השקרית מסיתים הפלשתינים ונבחרי הציבור הערבי את הציבור לשפיכות דמים במסגד אל־אקצא, חרף החדית' שלפיו הזהיר מוחמד כי "טיפת דמו של המאמין חשובה יותר מכל הכעבה, אפילו אם תיהרס אבן אבן". אם הכעבה כך, אל־אקצא בוודאי. העובדה שמנהיגי הפלשתינים מונעים תפילה באל־אקצא רק בשל הצבת המגנומטרים, שנועדו לשפר את ביטחון המתחם, היא סוג של כפירה.

בעשייתם בדת האסלאם קרדום לחפור בו בשירות הפוליטיקה הפלשתינית מתכחשים מנהיגי הפלשתינים, כמו אסלאמיסטים אחרים, לעובדה שירושלים בקוראן היא מורשת לבני ישראל (אף מילה על פלשתין והפלשתינים) ומתעלמים מההיסטוריוגרפיה האסלאמית, שלפיה הכירו החליף עומר בן אל־חטב ויועצו המומר כעב אל־אחבאר בקדושת הר הבית כשטח יהודי.

שלשום נמנעה כניסת יהודים שהפרו את הסטטוס קוו להר. זוהי הוכחה לכך שהצעדים הננקטים שם - ובכללם המגנומטרים - הם ביטחוניים צרופים. ייתכן שבשל הצפיפות במבואות, יגיעו ישראל וירדן לסיכום שלפיו רוב המתפללים ייכנסו לנוחותם בלא בידוק ורק חשודים ייבדקו במגנומטרים.