הפסיקה שתסייע לשוויון בין מגדרי

מטוטלת השוויון זזה לכיוון הנכון - כך עולה מפסיקת בית המשפט העליון שלפיה הורים לילדים בני 6-15 יהיו חייבים במזונות משותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. המצב שבו הגבר חייב בתשלום מזונות לאישה, גם אם לזוג משמורת משותפת וגם אם הכנסת האישה גבוהה משלו, פגע כלכלית בגבר, אבל גם פגע מהותית באישה ובמעמדה.

כבר שנים אנחנו הנשים מחכות לבשורת השוויון, והיא מתעכבת. פערי השכר מצטמצמים באיטיות רבה מאוד. גם הדין הדתי הנוהג בישראל מביא למצב של אפליה מובנית של נשים. החשיבה הפטריארכלית שמקורה בתפיסות דתיות היא גם זו שהביאה את המחוקק לקבוע את האפליה בחוק שחייבה רק גברים לשאת בעול קיום ילדיהם. אין מקום לחשיבה שכזו במדינה נאורה, ששואפת לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה "ללא הבדל דת, גזע ומין".

בפסק הדין שדן בשתי עתירות של אבות, שאוחדו לערעור אחד, הוצגו מקרים שבהם גרושותיהם מרוויחות יותר מהם או כמותם בדיוק, אך הם נדרשים לשלם מזונות. באופן תקדימי, פסק הדין הזה חולץ את פקק אי השוויון, ודווקא מהמקום של הקטנת העול הכלכלי המוטל על הגברים הוא ממנף את שוויון האישה.

גברים ונשים יוצאים לעבוד ומרוויחים בהתאם ליכולותיהם המקצועיות. המחויבות הכלכלית של כל אחת ואחד מהם לא צריכה להיקבע בהתאם למגדר, אלא בהתאם להכנסה.

הלכה למעשה, פסיקה זו משמעה שבירת הפרדיגמה שלפיה השמירה על הילדים ונטל עבודות הבית הן תפקידיה של האישה. כמו שהפרנסה היא מחויבות של שני ההורים, כך גם תחזוקת הבית ומטלותיו הן מחויבות של האישה והגבר גם יחד. לכן הפסיקה - שמעבר לכל היא הצהרת כוונות - חשובה מאין כמותה. נשים שוות לגברים.

הצעד הבא המתבקש הוא ביטול חזקת הגיל הרך, אותה חזקה המנציחה את מעמד האישה כעקרת הבית. פסק הדין הוא צעד נחשוני לטובת הדרישה לשוויון בשכר הנשים. נשים שוות לגברים, שוות ביכולתן לפרנס, ביכולתן לנהל משק בית, בגידול הילדים, שוות לכל דבר ועניין. כל התייחסות למעמד הנשים המתעלמת מיכולותיהן וממצבן האינדיבידואלי מהווה יחס מפלה, גם אם במקרה הנדון נדמה שלנו הנשים זה יעלה יותר. זוהי יריית הפתיחה למיגור אי השוויון בכל תחום אחר.

בית המשפט רואה לנגד עיניו את המשפחה החדשה, שבה בני הזוג אינם נמדדים על פי המגדר, אלא לפי היכולת. שינוי זה הוא ביטוי מעורר השראה להלך הרוח בחברה ביחס למבנה התא המשפחתי, והוא מגיע ממש אחרי הודעת המדינה המפלה בני זוג גאים בתחום האימוץ. כאשר המחוקק מסרב ליצור את התיקון המתבקש, בית המשפט קובע הלכה פסוקה. גם הפעם בית המשפט הוא החלוץ בראש המחנה שמבטא את השינוי החברתי.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית משפחה חדשה ומומחית בדיני משפחה