לקראת הנאום בקהיר

המפגש המסקרן ומעורר הציפיות בין ברק אובאמה לבנימין נתניהו ב-18 במאי הסתיים בצורה חלקה, אם כי ניכרו סימני מתיחות. כל אחד מהמנהיגים נהג בצורה הטובה והזהירה ביותר, ולכן אירוע כה חשוב עורר בסיומו מעט תשומת לב, עד כדי כך ש"הניו יורק טיימס" דיווח על כך בעמוד 12.

עם זאת, הכפפות הוסרו מיד לאחר מכן, בשורה של דרישות אמריקניות קשות לישראל, הקשה בהן היא דרישתה של מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, לאסור על כל תוספת בנייה עבור ישראלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

הנחיה זו כבר עוררה זעם בממשלת ישראל עד כדי כך ששר המדע הגדיר את התביעות כ"גזירות פרעה". הטיעון הרציונלי של ישראל הוא שלאזרחיה יש זכות להחליט אם רצונם לגור בירושלים, בירת המדינה.

גם אם הוויכוח על המאחזים הוא נטול משמעות אסטרטגית עבור ישראל, המהירות והבוטות של הגישה האמריקנית נגד ישראל טומנת בחובה סכנה משמעותית.

לא זו בלבד שממשל אובאמה מוותר על דרישת ממשל בוש להתמקד בהגשמת הדרישות הביטחוניות והרפורמות בצד הפלשתיני, הוא גם מזלזל בהבנות שהושגו בעל פה בין בוש למנהיגי ישראל הקודמים, אריאל שרון ואהוד אולמרט.

מאמר שפורסם לאחרונה ב"וושינגטון פוסט", המתבסס על ראיון, שזכה להדים נרחבים, עם מחמוד עבאס, לוכד את משמעות השינוי בגישה האמריקנית בצורה הטובה ביותר. הלחץ הפומבי והאינטנסיבי של ארה"ב אמור לגרום לישראל להקפיא כל בנייה, ולו זעומה, בשטחים.

לפי המאמר, אובאמה עתיד להגשים לפלשתינים פנטזיה רדומה: ארצות הברית תאלץ את ישראל לבצע ויתורים קריטיים, גם אם ממשלתה הדמוקרטית אינה מסכימה לכך, בעוד הערבים מביטים מן הצד ומריעים.

"האמריקנים הם המנהיגים של העולם... הם יכולים להפעיל את כובד המשקל שלהם מול כל אחד בעולם...", אמר עבאס. "לפני שנתיים הם הפעילו עלינו על המשקל שלהם. עכשיו הם צריכים לומר לישראלים: "אתם חייבים לקיים את התנאים..."

ואם הישראלים לא יקיימו את התנאים להקפאת הבנייה או יתחמקו מכך, כך העריך עבאס, האמריקנים יגרמו ללחץ כזה על נתניהו עד שהקואליציה שלו תיפול. זה יקרה, כך העריך בכיר פלשתיני אחר, בתוך "כמה שנים". ואז אובאמה מצפה לחזות בהקמת המדינה הפלשתינית.

ואגב, מה אמורים לתת הפלשתינים בתמורה ללחצים על ישראל? מבחינת מחמוד עבאס, הוא לא מתכוון אפילו להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית משום שפירוש ההכרה בכך הוא התכחשות לזכות השיבה של הפליטים. בסיכומו של דבר, המאמר החשוב הזה קובע כי "בתקופת ממשל אובאמה קל להיות פלשתיני".

גם אם נתעלם לרגע מהטעות בגישה האמריקנית החדשה - אשר לפיה חשוב להתמקד באיסור על יהודי ירושלים המזרחית לבנות חדר נוסף בביתם בעוד שלאיראנים מותר להמשיך לפתח תשתית גרעינית - הרי שהגישה האמריקנית החדשה נועדה לכישלון.

ראשית, לנתניהו יש קואליציה די חזקה. גם אם ארה"ב תנסה לגרום לכך שמפלגת העבודה, או אפילו ש"ס, תנטוש את הממשלה, נתניהו יוכל להחליפן במפלגות הימין ובמפלגות הדתיות כדי לשמור על רוב מוצק.

שנית, ההיסטוריה מעידה, ועל הממשל להבין זאת, כי ישראל מוכנה "להסתכן למען השלום" רק כאשר הברית עם האמריקנים איתנה וברורה. לכל ממשלה יהיה קשה להתקדם תחת ממשל שמערער את הברית הזאת.

אם וושינגטון תמשיך בגישה הנוכחית, התוצאה עלולה להיות כישלון מוחלט. היא גם תחליש את בעלת בריתה היחידה במזרח התיכון וגם תוסיף להעצמת המתח הישראלי-ערבי באזור.

הכותב הוא ד"ר למדע המדינה, מנהל פורום המזרח התיכון באוניברסיטת סטנפורד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו