"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשיבות ביקור נתניהו בהונגריה

,עודכן

כל הרוצה להבין את מעמדה המתחזק של ישראל בעולם, מומלץ שיעיין בעיתוני הונגריה בימים האחרונים וייווכח בנפח סיקור ביקורו של רה"מ נתניהו בבודפשט. מעבר לפן הטקסי, ההונגרים מחפשים את הקרבה של ירושלים ומעוניינים להגביר את שיתוף הפעולה עימנו בכל התחומים. חשוב שידם המושטת לא תישאר באוויר - ישראל יכולה וצריכה להפיק תועלת מחיזוק הקשר הזה.

במהלך השנים ישראלים לא מעטים סיגלו לעצמם יחס יהיר ומזלזל כלפי מדינות בינוניות וקטנות. כאשר ארה"ב ובריה"מ חילקו ביניהן אזורי השפעה, היה הכרח לזכות במטרייה של תמיכה מאחת מהן. אבל הזמנים השתנו. בניגוד לעולם דו־קוטבי של עידן המלחמה הקרה, היום יש מוקדי כוח רבים, רבים מאוד, וכל אחד מהם משפיע – מי באו"ם, מי באיחוד האירופי, מי בפורומים אחרים. חשוב לא פחות - היום ישראל עצמה מסוגלת ליצור, לבנות ולחזק מוקדי כוח כאלה באמצעות כריתת בריתות עם שותפות ישנות וחדשות כאחת.

חשיבות ביקור נתניהו בהונגריה נעוצה במימוש מדיניות הבריתות. ראש ממשלת הונגריה הוא בר פלוגתא עיקש להרבה גישות, שמוכתבות ממוסדות האיחוד האירופי. כל עוד מדובר בעניינים פנים־הונגריים או פנים־אירופיים, אסור לישראל לנקוט עמדה בוויכוחים אלה. אך להרבה קרבות מילוליים בין בודפשט לבריסל יש נגיעה ישירה או עקיפה לאינטרסים שלנו, ובהם הופכת הונגריה של רה"מ אורבן לבעלת ברית משמעותית של ישראל. כאשר לפני כשנתיים, בימי שיא הלחץ שהופעל על ישראל מצד אובאמה, הוחלט באיחוד האירופי לתרום ללחץ זה על ידי סימון מוצרי ההתיישבות היהודית ביו"ש, הונגריה היתה הראשונה להודיע כי לא תסכים לתכתיבים האירופיים ולא תבצע סימון.

הונגריה לא לבד. מדינות מרכז ומזרח אירופה, שהיו במשך עשורים תחת עול הרודנות הקומוניסטית, בולטות ביחסן החיובי לישראל. לכך סיבות רבות, חלקן היסטוריות וחלקן מושתתות על אירועים של ימינו. במרכז ובמזרח אירופה נרתעים מהלהט הבלתי הגיוני של בריסל להצביע דווקא על ישראלים כמי ש"אשמים" בסכסוך המזרח־תיכוני. את המדינות האלה אי אפשר לרמות, אי אפשר למכור להן את ישראל כהתגלמות הרוע. מי שעמד בנחילי תעמולה סובייטית פיתח חסינות בפני תעמולה אנטי־ישראלית ואנטי־ציונית. מי שידע דיכוי והפרות זכויות האדם, מבין היטב שישראל היא המקום היחיד במזרח התיכון שבו מגנים על הכבוד האנושי. מי שלחם על חירותו, שותף להכרה כי המדינה היהודית נלחמת גם היום על חירותה מול גלי שנאה וברבריות.

קרבה והבנה בסיסית קיימות, וכעת צריך למלא אותן בתכנים נוספים בכל תחום (כלכלה, מו"פ, תיירות וחקלאות), כדי להפוך את הברית לבלתי הפיכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר