ה"ציוני" נגד הציונים

1. אחד מאנשי הכדורסל, שהיה בעברו הרחוק עוזר מאמן במכבי ת"א, שאל אותי לאחרונה: מה היה קורה אם פיני גרשון, צביקה שרף, אריק שיבק או כל מאמן ותיק אחר כאן היה מתמנה למנהל המקצועי של קבוצה מוכרת באירופה, נניח באמברג או אפילו צדביטה זאגרב, ממנה תחתיו מאמן ישראלי וזורק את כל "המקומיים"? נוסף על כך, הוא היה אחראי ששאר שחקני הנבחרת בקבוצתו לא היו מתייצבים לאימוני הנבחרת בטענות שונות. האם לא היתה קמה סערה? האם זה היה עובר בכלל?

2. לפחות כרגע, לראשונה בתולדות נבחרת ישראל באליפויות אירופה, למכבי ת"א אין נציג. רק לפני חודש וחצי הכריז דיוויד פדרמן (במשפט שהכעיס גם את מקורביו) ש"ניקולה וויצ'יץ' הוא ציוני. הוא יותר ישראלי ממני וממך". ומאז, לא רק שגיא פניני, יוגב אוחיון וגל מקל גורשו בצורה מבישה ממכבי, האחרים אינם מורשים לשחק בכחול־לבן. בהתחלה הוא לא נתן למאמנים ישראלים דריסת רגל במועדון. אחר כך ה"ציוני" עבר לשחקנים, ועכשיו לנבחרת.

כארם משעור הוא המקרה המרתיח ביותר. לפני כחודש וחצי הוא שיחק במדי בני הרצליה מול מכבי. ב־14 ביוני, יום לפני שטס להתאמן בווגאס, הוא נבדק ונמצא כשיר. אז למה רק כשחתם במכבי לפני עשרה ימים, פתאום הוא מתקשר לראשי הנבחרת ומודיע שהוא "פצוע ויהיה כשיר לקיץ הבא"? ואיך בשיחה נוספת הוא כבר התקפל וטען ש"הוא בסדר, אבל מכבי לא רוצה שאשחק בנבחרת וטוענת שהחוזה שלי לא ייכנס לתוקף אם אפצע בנבחרת"?

3. נבחרת ישראל היא של כולם. בקיץ הזה חשיבות הצלחתה היא כפולה לנוכח מעמדו המידרדר של הכדורסלן הישראלי, וגם בגלל האירוח ביד אליהו שאמור להביא מעגלים נוספים של מתעניינים לענף. היו כבר נבחרות, כמו זו של צביקה שרף ב־2007, שדווקא משבר והיעדרויות לא מוצדקות של שחקנים איחדו אותה להישגים גדולים. התקווה היא שגם ב־2017 נראה תסריט דומה.

נ.ב. טעון בירור: מה חושב שמעון מזרחי, יושב ראש מכבי ת"א להזכירכם, על ה"ציונות" של וויצ'יץ'?