לא מעט בכירים בקדימה, לרבות כאלו שמילאו תפקידים משמעותיים והיו שותפים לסודות הכמוסים של המדינה, מסתובבים "הלומי קרב". "אנחנו עדיין בהלם", אמר לי אחד מהם בכנות בשבוע שעבר כשישבנו בלשכתו הצנועה מאוד בכנסת. "יש לי בטן מלאה", אמר לי חברו, שהיה עד לא מזמן שר בכיר בממשלת אולמרט. "זה רק עניין של זמן עד שהזעם יפרוץ החוצה", אמר, כמעט בלחישה, שר שלישי. משיחות עם בכירים בקדימה ניכר שיש להם ביקורת חריפה על התנהלות הסיעה הגדולה בכנסת. יש להם גם לא מעט ביקורת על התנהלותה של יו"ר המפלגה, ציפי לבני, אבל הם מסרבים (לפחות בשלב זה) לצאת נגדה בגלוי. בשיחות רקע הם מאשימים אותה בביצוע טעויות של פוליטיקאית חסרת ניסיון. הם טוענים כי הכישלון הראשון שלה היה חוסר הצלחתה להקים ממשלה בראשותה כשהנשיא הטיל עליה את התפקיד. המשגה השני היה שלא הצטרפה לממשלת נתניהו רק מפני שסירב להסכים לרוטציה. הטעות השלישית היתה שנכנעה ללחצים שהפעיל עליה צחי הנגבי לוותר על ראשות ועדת הכלכלה תמורת ראשות ועדת החוץ והביטחון. המשגה הרביעי היה שנעדרה מהכנסת ביום פתיחת מושב הקיץ והחמיצה הזדמנות להשמיע נאום אופוזיציוני חריף משום שהעדיפה לנסוע לארה"ב כדי להשתתף בוועידת איפא"ק. בקדימה סבורים כי מופז כועס על לבני משום שלא גייסה רוב בסיעה כדי לסלול את דרכו למשרה היוקרתית של יו"ר ועדת החוץ והביטחון. מופז רצה בתפקיד שהיה מאפשר לו לעמוד בראש הזרוע המפקחת והמבקרת את צה"ל, השב"כ והמוסד, אבל הסתפק בהטחת דברי ביקורת בישיבת הסיעה ונמנע מלהתייצב להתמודדות מול הנגבי מחשש מוצדק שיובס (לאחר שלבני הבטיחה את תמיכתה בהנגבי). גם בכירים אחרים בקדימה לא מצאו לעצמם בכנסת תפקידים ההולמים את יכולתם. רוני בר-און אמנם מילא את מקומה של לבני בהצגת הצעת אי האמון הראשונה בממשלה, אבל הוא מסתפק בחברות בשתי ועדות (החוץ והביטחון והכנסת). דליה איציק מונתה ליו"ר הסיעה אך לפי שעה טרם נשמע קולה (היא רק מילאה את מקומה של לבני בישיבה המיוחדת לציון 149 שנים להולדתו של בנימין זאב הרצל). ישנם בכירים בקדימה הסבורים כי היה זה משגה למנות אותה ליו"ר הסיעה ועדיף היה למנות את מאיר שטרית. האחרון נאלץ להסתפק בתפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. שרים אחרים לשעבר (חיים רמון, אבי דיכטר, זאב בוים, יעקב אדרי, גדעון עזרא ואלי אפללו) נאלצו להסתפק בחברו-ת בוועדות הכנסת. קשה להעריך כמה זמן יחזיקו השרים לשעבר של קדימה בבטן את הביקורת שיש להם על ציפי לבני ועל התנהלות הסיעה בכנסת. כמה מהם מודים שהם עדיין בהלם. "אל תשכח", אמר לי אחד מהם, "עד לפני חודשיים היינו מפלגת שלטון וכולנו ראינו עצמנו מועמדים לשרים בממשלה החדשה, ופתאום אנחנו ח"כפשים (חברי כנסת פשוטים) באופוזיציה. זה לא דבר פשוט להפנים את השינוי, אבל ברגע שנתעשת באופן טבעי גם תתחיל ביקורת, כולל הביקורת על לבני, אם לא תנהיג את האופוזיציה כמו שצריך".
