יש משרות קלות יותר מזו של דובר הוותיקן. יש גם קשות יותר. פרדריקו לומברדי, הדובר של הכס הקדוש, נערך השבוע לימים לא פשוטים. האפיפיור יגיע לביקור בן שמונה ימים במזרח התיכון, ובלשכת הדובר שואפים שהימים שבהם ישהה הצליין החשוב ביותר בעולם על אדמת הקודש יעברו עם אפס הצהרות מעוררות מחלוקת. במילים אחרות, עם אפס טעויות. שערוריות העבר ואופיו של האפיפיור לא מבטיחים דבר. רגישות הביקור במזרח התיכון ידועה. במסע האחרון שלו לאפריקה, בחודש מארס, הצליח האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לחולל שערורייה עוד לפני נחיתתו בקמרון, ובהמשך באנגולה, עקב עמדותיו נגד שימוש באמצעי מניעה ביבשת מוכת האיידס. בסופו של דבר המסע הזה ייזכר בעיקר בשל הצהרותיו, שעוררו מחלוקת אפילו בתוך הכנסייה הרומית-קתולית. האפיפיור סיפר כי חלוקת קונדומים תורמת להרחבת המגיפה. הטמפרטורות של ארגוני הבריאות בעולם עלו ל-42 מעלות. זו לא היתה השערורייה הראשונה: לפני מסעו לברזיל, בחודש מאי שעבר, רמז כי מחוקקים התומכים בהפלות צריכים להיות מנודים מהכנסייה; מסע קדוש, שיכול היה להיות מוצלח יותר, אלמלא הסערה שהעיבה על אותו ביקור. בכנסייה הרומית-קתולית החלו לתהות לגבי היכולת של יוזף רצינגר להימנע מכניסה לשדה מוקשים. שוב הוצאו מדי החום מהארון. העובדה שהאפיפיור מצליח לעורר סערות רק מוכיחה את חשיבותו בעולם. "יורשו של נסיך השליחים" (אחד התארים שהוא מחזיק בהם) יכול בהצהרה אחת להשפיע על התנהגותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. השפעתו, גם בעולם המודרני, רבה. לקודמו, יוחנן פאולוס השני, חלק נרחב בהתגייסותם של צעירים רבים לימין הכנסייה. יוחנן פאולוס היה כריזמטי הרבה יותר מרצינגר, תיאולוג אפור אך בעל סבלנות מופלגת. יוחנן פאולוס ידע, למשל, להימנע מהשימוש במילה "קונדום". רצינגר, לעומתו, יכול להיות פרובוקטור ולדבר מפורשות על "קונדומים". אולי לכן הצעירים הלכו לראות את יוחנן פאולוס, שידע להיות מודרני כשצריך, כאילו מדובר היה בפסטיבל וודסטוק. רצינגר נוקשה יותר ולא מחפש המוני צעירים נלהבים שיאזינו לנאומיו. אחרת לא היה מכריז כי "הכנסייה יכולה להיות מודרנית תוך היותה אנטי-מודרנית בהתנגדותה לדעה הרווחת". יש גם הבדל גדול בין בנדיקטוס ה-16 לבין קודמו יוחנן פאולוס השני בכל הקשור ביחסם לתקשורת. לאפיפיור הקודם היה דובר שהיה גם רופא וגם עיתונאי בהכשרתו; הוא שלט בתחום וידע להרחיק את העיתונאים מ"משרתם של משרתי האלוהים" (עוד כינוי). השניים דיברו לעיתים שלוש פעמים ביום בטלפון. וזה עבד. לאפיפיור הנוכחי יש דובר, לומברדי, שלא מונע מהעיתונאים לשוחח עם האפיפיור במטוס. התוצאה: שערוריות שהביאו לתוצאות מעט מביכות. השבועון הצרפתי "לה ז'ורנל דה דימנש" פירסם במארס סקר שהשתמע ממנו כי 43 אחוזים מהנשאלים הקתולים, מהם 31 אחוזים המגדירים עצמם אדוקים, היו מעדיפים שהאפיפיור יפרוש וייצא לגמלאות. הסקר פורסם תחת הכותרת "צריך להציל את השליח בנדיקטוס". ואם דיברנו על שערוריות, אי אפשר בלי להתייחס לכאלה שקשורות ישירות לשתי הדתות החשובות באזורנו, היהדות והאיסלאם. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 החזיר בינואר ארבעה בישופים, בהם מכחיש השואה הבריטי ריצ'רד ויליאמסון, לכהונתם. כמה ימים קודם לכן אמר ויליאמסון לטלוויזיה השבדית כי הוא מאמין שלא היו תאי גזים ושרק 300 אלף יהודים נספו במחנות הריכוז של הנאצים ולא 6 מיליון. בהחלטה זו גרם בנדיקטוס ה-16 למשבר בין היהודים לכנסייה. גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, התערבה וביקשה מהאפיפיור, בן ארצה, "הבהרות". דובר האפיפיור הסביר כי האפיפיור החזיר את הבישוף לכהונתו מתוך "חמלה" ו"הזמנה לדיאלוג". מי שמכיר היטב את רצינגר טוען כי הוא תומך נלהב בפיוס בין העולם היהודי לנוצרי וכי מאז ומעולם הצהיר כי אין מקום לאנטישמיות בכנסייה. מדוע החזיר את ויליאמסון? כנראה משום שאיפתו לאחדות הכנסייה. גם המוסלמים לא רוו נחת מההצהרות של הפונטיפקס העליון. בספטמבר 2006, חמש שנים לאחר פיגועי התאומים, נשא האפיפיור נאום באוניברסיטת רגנסבורג, ובו התייחס לאלימות בשם הדת. הוא בחר להדגים זאת באמצעות ההשלכות שהיו להמרת הדת של העמים שנכבשו על ידי האיסלאם. הוא הסביר כי מילים ולא כוח הן שפותחות את ליבו של המאמין. הציטוט שבחר היה מדברי הקיסר הביזנטי בן המאה ה-14 מנואל השני: "הראו לי מה החידושים שהביא מוחמד? אתם תמצאו רק דברים רעים ובלתי אנושיים, כמו הציווי שלו להפיץ את האיסלאם בחרב על פי האמונה". כעבור שנתיים לא נותרה לוותיקן ברירה אלא לקיים מפגש היסטורי בין נציגי הכנסייה הרומית, על 1.1 מיליארד מאמיניה, לבין נציגי האיסלאם, על 1.3 מיליארד מאמיניו. בשבוע הבא יצטרפו לרצון להשכין שלום בין הדתות גם כ-12 מיליון יהודים שרוצים שביקור האפיפיור בארץ הקודש יהיה מוצלח והיסטורי, בעזרת השם.
