חוק השכירות החדש: מיותר אך פחות הרסני

בשבוע שעבר שמענו, לקול צהלות חברי הכנסת, את קידומו של חוק שכירות הוגנת שנמצא כעת בדרך לקריאה שנייה ושלישית. החוק עבר סדרה של ריכוכים, ועיקר ההרס שאמור היה לבצע בשוק הדיור נחסך מאיתנו.

אך עדיין, ההקלה המסוימת על כך שנחסך מאיתנו חוק סוציאליסטי דרקוני במסורת מפא"י סבא, מזכירה לי את תחושת ההקלה של מי שנכנס לביתו וראה שנשדד, אבל שמח על כך שהפורצים רק "בלגנו" את הבית ולא לקחו דברי ערך. החוק, גם במתכונתו הנוכחית, מיותר, וטוב תעשה הכנסת אם תקבור את היוזמה ותמעיט בנזקים. גם פגיעה קלה בכמה שוכרים חלשים, בשם הצדק וההנדסה החברתית, היא עדיין צעד מיותר. מה גם שההשלכות הלא צפויות של חוקים מסוג זה, שמבקשים להנדס את השוק, מתגלות בהמשך.

בתחילת הדרך דיברו על הכנסת צעדים דרקוניים של התערבות באחד מתתי השווקים התחרותיים שקיימים כאן. היתה תוכנית להקים "רשם שכירויות", שיאלץ להפקיד כל חוזה לעיון המדינה ולאישורה. רק העלות והכמות של הביורוקרטיה שברעיון עוועים שכזה היו מוציאות כל כך הרבה דירות מהשוק, ששכר הדירה המזנק היה מוביל לפגיעה חסרת תקדים ברבבות שוכרים חלשים.

כמו בכל יוזמה אורווליאנית שיוצאת מאגפי "הצדק החברתי", צריך לקרוא במהופך את השם של החוקים האלה. חוק שכירות הוגנת הוא חוק לא הוגן לשוכרים. במתכונתו הנוכחית הוא כן יגדיר מהי דירה ראויה למגורים, כך שמה שלא מוגדר ייאלץ להפוך שוכרים חלשים לעבריינים. הם ייזרקו לרחוב בחסות התחושה ממרקת המצפון שהמדינה אומרת להם שעדיף להם כך.

כמו כן, החוק צפוי "להעיף" חלק מהמתווכים מהשוק על ידי אילוץ בעל הדירה להיות הצד שמשלם להם את דמי התיווך. למה השוכר לא ישלם? לקארל מרקס הפתרונים. זה כמובן לא יעזור, שכן בעלי דירות שירצו להשתמש במתווכים יוכלו להעלות את שכר הדירה בהתאם לעלות דמי התיווך. במי תפגע התוצאה? בשוכרים, כמובן. איך? גם בכך שהמחיר לא יפחת, וגם בהוצאה של דירות מסוימות מהשוק.

החוק צפוי גם לחייב את בעל הדירה לשלם על תיקונים, והשוכר יוכל לבצע אותם ולנכות משכר הדירה. זה כמובן יצריך אמון רב יותר בין בעל הדירה לשוכר, שכן האחרון יכול "לעקוץ" אותו, להמציא מקרים ולהביא בעלי מקצוע מקורבים - מה שיפתח את הפתח לחיפוש אחר הגנות מצד בעל הנכס. מכיוון שגובה הבטוחות (צ'ק ביטחון) הוגבל על ידי החוק החדש, המפלט יהיה העלאת שכר הדירה. שוב השוכרים ייפגעו.

נכון שההצעות האלה מגיעות לאחר ריכוך הנזקים הכבדים יותר, אבל אין לנוח על זרי הדפנה - "הצדק החברתי" מחכה להזדמנות הבאה.