על ערב בינוני בבלומפילד

1. התוצאה של היום שירתה כמובן את הפועל ת"א שנשארה במקום הראשון, אבל מצד שני גם את בית"ר ירושלים, שהתקרבה עד שש נקודות מהמקום מהפועל ת"א וממכבי חיפה.

בסך הכל ראינו מחצית ראשונה חלשה מאוד של מכבי חיפה. היא פשוט היתה רעה. זה מאפיין את חיפה לאורך רוב העונה, ובכל עונה אחרת היא היתה מוצאת את עצמה במקום השביעי. רק בגלל ליגה חלשה העונה, היא צמודה למקום הראשון.

אלישע לוי היה צריך לזהות מוקדם יותר את חוסר היומרות של מכבי ת"א ולחזק את ההתקפה על חשבון אחד הקשרים הנסוגים שלו. הוא יכול היה לוותר על ג'ון קולמה שלא טוב כבר תקופה ארוכה, ולאו דווקא ללכת על חילוף אוטומטי של בירם כיאל.

גם יניב קטן החלש יכול היה להיות מוחלף, אבל כנראה שבמכבי חיפה הדין לא שווה בין השחקנים במקרים אלה.

אתה מצפה ששחקן כמו קטן ייקח את הקבוצה שלו קדימה, אבל 90 דקות הוא לא עשה כלום. לא יצר מצב אחד ושוב לא הגיע למשחק.

גם הקרדיט שליאור רפאלוב מקבל הוא מעל ומעבר. מתי כבר נראה ממנו משחק אחד טוב-

2. אחרי הכניסה של פנטאני הפכה חיפה למסוכנת יותר. לא ברור מדוע אלישע לוי לא פתח עם שני חלוצים או הגיב מיד אחרי הגול שספגה קבוצתו בדקה ה-24. למה לחכות עד למחצית השנייה? עם שני חלוצים חיפה יצרה לעצמה יותר מצבים ואולי עכשיו, אחרי שאיבד את המקום הראשון, אלישע לוי יבין שעליו לשחק התקפי יותר ויצירתי יותר.

3. השער של חיים מגרלשווילי היה יפה מאוד, בבעיטה מדויקת לפינה הקרובה (ניר דוידוביץ' לא אשם), אחרי מסירה עומק מצוינת של הקשר שירן ייני.

אבל מעבר לכך מכבי ת"א איכזבה שוב. היא פתחה את המשחק בלי התקפה, למרות שציפיתי לראות אותה משחקת משוחרר יותר. רוב דקות המשחק, אבי נמני העמיד את מכבי בבונקר לתפארת וכולנו היינו עדים לעוד ערב עלוב של המותג הנעלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו