המרוויחה הגדולה: איראן

לכל מי שקרא בימים האחרונים את עיתוניה של מצרים נכונה הפתעה. את מקומו של אביגדור ליברמן כאיש הרע של המזרח התיכון וכמי שמהווה את הסכנה האמיתית לביטחונה של מצרים ולשלומו של האזור, תפס חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה.

ביריבות, כמו גם באיבה ובשנאה הגלויה שפרצה לה לפתע בין קהיר לבין חסן נסראללה וארגון חיזבאללה, אין לכאורה כל חדש. כזכור, עוד במהלך מבצע עופרת יצוקה קרא נסראללה לצבא המצרי למרוד בשלטונו של חוסני מובארק ולפרוץ את המצור הישראלי-מצרי על רצועת עזה. קריאה זו של נסראללה נענתה בחריפות מצידם של המצרים, שטרחו להסביר לנסראללה כי לצבא המצרי היסטוריה של 8,000 שנים של ציות להוראות השלטון המרכזי.

אלא שנסראללה החליט כנראה לחצות את כל הקווים. ואכן, בדיווחים מקהיר בדבר מעצרם של קרוב ל-50 איש שגויסו בידי ארגון חיזבאללה לבצע פיגועי טרור בשטח מצרים נגד מטרות מערביות וישראליות, יש כדי ללמד על מידת ההעזה של נסראללה, כמו גם על נכונותו לקרוא תיגר על שלטונו של חוסני מובארק, על מצרים, ועל כל מה שהם מייצגים במזרח התיכון.

למותר לציין, כמובן, את הסכנה שמהלך שכזה מהווה מבחינתה של ישראל, המוצאת עצמה בין פטיש החיזבאללה בצפון ולסדן החמאס והחיזבאללה בדרום.

אלא שהבעיה איננה נעוצה בנסראללה, כי אם באדוניו האיראנים שבשירותם הוא פועל. משום כך המוטרדות המצרית והנחרצות שבה פעלו השלטונות בקהיר נגד מגויסי חיזבאללה. שהרי מי שמסייע לחמאס בעזה נגד ישראל יכול לסייע בעתיד גם לארגון האחים המוסלמים, הנאבק מבית במצרים בשלטונו של חוסני מובארק.

אלא שמצרים של מובארק היא מדינה השוקעת בבעיותיה מבית, ובעיקר בשאלת ירושת השלטון בעידן שלאחר מובארק. איראן, לעומת זאת, נתפסת ככוח עולה, שלה ולשלוחיה מותר לעשות ככל העולה על דעתם. על כך יעיד נאום התגובה של נסראללה להאשמותיה של קהיר, שיותר מכל העיד על חוצפה, ביטחון עצמי ונחישות שלא להוריד ראש לנוכח ההאשמות מקהיר. נסראללה מצא עצמו על הכוונת של קהיר, אבל מי שמתנהג כגורם החלש וחסר הביטחון בעימות זה הם דווקא המצרים. ובינתיים המרוויחים היחידים מהמאבק החדש הקורע את העולם הערבי לגזרים הם האיראנים, הממשיכים לצחוק כל הדרך אל המשך פיתוח תוכניות הגרעין שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו