על ההבדל בין הנייר וכר הדשא

1. מכבי חיפה הגיעה אתמול למגרש הי"א באשדוד, כשהיא נמצאת בסיטואציה אליה היא לא רגילה, מהמקום השני. על הנייר חיכה לה משחק חוץ קשה מול מ.ס אשדוד והשאלה הגדולה היתה איך חיפה תתפקד תחת הלחץ הזה.

מהר מאוד ראינו שאפילו במשחקי אימון מול קבוצת הנוער שלה, מכבי חיפה צריכה לעבוד קשה יותר. אשדוד היתה חלשה ומהרגע הראשון היה ברור שהיא לא תמנע מחיפה את שלוש הנקודות והחזרה למקום הראשון.

2. למרות התוצאה המשכנעת (0:3), מכבי חיפה הציגה אתמול כדורגל בינוני. למעשה, רק בגלל הנאיביות של אשדוד חסרת עמוד השדרה, הירוקים הצליחו להביס אותה.

בתחילת העונה אמרו בחיפה שהם צוברים ביטחון ומתחברים לאט לאט. לאחר מכן הם אמרו שטוב לנצח משחקים גם שמציגים כדורגל לא טוב. עכשיו הם מדברים על ההגעה לישורת האחרונה ושהתוצאה מעל הכל. אפשר אם כן להשלים עם העובדה שהשנה כבר לא נראה מחיפה הצגות כדורגל מיוחדות.

3. למעט גוסטבו בוקולי, אין בחיפה אף שחקן ספציפי שראוי לציון. הברזילאי, לעומת חבריו, עשה מעל ומעבר. שני בישולים ושער מצוין. הוא נכנס לכושר טוב בעיתוי המוצלח ביותר - משחקי ההכרעה - שמשכיח את הפציעה שהקשתה עליו בתחילת העונה. ראוי לציין גם את החופש שאלישע לוי נתן לבוקולי, שהציב אותו באגף השמאלי וכאמור קיבל ממנו את המקסימום.

4. אשדוד רכה ומאכזבת. אני לא חושב שראיתי כבר הרבה זמן קבוצה ביתית במשחק חלש כל כך. היא אפילו לא בעטה פעם אחת אל עבר השער של ניר דוידוביץ'. גם חסרונו של דמיטאר מקרייב לא מצדיק משחק רע כל כך.

אפילו דוד רביבו, השחקן הטוב והיציב ביותר שלה לאורך כל העונה היה מתחת לכל ביקורת, ועוד מול האח חיים שישב ביציע והתבייש בקבוצה כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו