1. לא מובן לי החשש של אוטו רהגאל מהנבחרת הישראלית. הוא איחר בחילופים וזה היה שידור חוזר למעשה למשחק במוצאי שבת בר"ג. היוונים לא הסתערו על הנבחרת הישראלית מהפתיחה והתבססו רק על שליחת כדורים ארוכים.
2. שוב ראינו במחצית הראשונה חבורה ישראלית מבוהלת. בן סהר היה חייב לקבל עוד שחקנים לידו כי היה ברור שלא יוכל לחזור על היכולת שלו והיוונים סימנו אותו. היה לנו בעיות לא פשוטות באגף השמאלי ויואב זיו לא תפקד בהגנה ובהתקפה. היינו צריכים לקבל שער כדי שקשטן יחליף אותו. אין לנו שחקן מוביל כדור בהרכב איתו פתח קשטן, ורק כשבניון נכנס המשחק של הנבחרת קיבל צורה אחרת. אם בניון היה בריא, בשביל לעלות במחצית ולא לפתוח איתו? המאמנים החליטו שהוא פצוע. אם הוא פצוע למה הוא שיחק בכלל-
3. הפנדל של יוון הציל נבחרת אנמית ומבוהלת בדקות שדווקא היה נראה שאפשר לנצח את המשחק. בירם כיאל, בפאול שטותי, הראה מה ההבדל בין שחקן נבחרת לשחקן רגיל. איפה האחריות של שחקן במצב כזה?
4. יוסי בניון היה המצטיין של הנבחרת במחצית השנייה, אבל השבוע הוא חצה את רף החוצפה. מי הוא שיעביר ביקורת על הפרשנים והקהל? זו בדיוק המנטליות של השחקן הישראלי.
5. אבי לוזון הוא הבושה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי. לא יכול להיות שיו"ר התאחדות שמזלזל במאמן יוון, בכדורגל היווני ומתבטא בצורה כזאת - ימשיך להיות "ראש ממשלת הכדורגל הישראלי". ככה מדבר פרחח מפתח תקווה. לפני שקשטן צריך ללכת הביתה, אבי לוזון צריך להסיק מסקנות. הוא הרי הבטיח שאם לא נעלה למונדיאל, זה יהיה כישלון אישי שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו