"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיטורין בקרית גת - מכת הדולר

,עודכן

המכה הקשה שנחתה בבת אחת על העיר קריית גת - מאות עובדי ייצור מפוטרים - היא השלכה עקיפה של שער הדולר החלש מול השקל. זה תקופה שאנו נהנים מההשלכות הגלויות והמיידיות של התחזקות השקל - שער חליפין נוח יותר לטסים לחו"ל, יוקר מחיה (אינפלציה) בריסון. אבל כמו במקרה של קרחון בלב הים הארקטי, רובו שוכן במעמקים מתחת לעין הגלויה.

וכך הדולר האמריקני, שנחלש בכ־9% מתחילת השנה, חרף המאמצים האינטנסיביים של בנק ישראל לשנות את המגמה, בסופו של דבר שובר את גב היצואנים. המטבע האמריקני משייט לו באזור חיוג של מתחת ל־3.5 שקלים והמשמעות היא שעלותו של עובד זינקה, גם עקב העלאת שכר המינימום, אבל מבחינת היצואנים, שצריכים להתמודד עם מרכולתם בשווקים הזרים, היא נחלשה פעם נוספת בשל התיסוף החד בשקל.

אנחנו חיים בעידן של כסף זול. האמריקנים, שהתחילו אותו באמצעות ריסוק הריבית על הדולר, חזרו להעלות את הריבית. ועדיין, היחלשות השקל לא נראית באופק. נכון, עם יד על הלב, אלה עדיין צרות של עשירים. עדיף לשבור את הראש כיצד להחליש את השקל ולא במצב ההפוך שבו מנסים לחשוב מהיכן להשיג מטבע זר בדחיפות לקופה הציבורית.

ההשלכות של שקל חזק מאוד אולי משמחות את הציבור שכבר נוהר לנתב"ג, אבל בסופו של דבר צפויה להן השפעה של ממש על היצואנים הישראלים. אנחנו עדיין לא באזור המסוכן, אבל רמת האבטלה הנמוכה באופן היסטורי יוצרת תעתוע מסוכן.

נראה שמדיניות רכישת המטבעות הזרים על ידי בנק ישראל פשוט לא אפקטיבית. שוב ושוב חוזרים מומחים שונים ואומרים שאין למלחמה הזאת תוחלת, שאי אפשר באמת להשפיע על שער הדולר. אבל זה לא אומר שאי אפשר לנסות לחשוב בצורה יותר יצירתית. למשל, להטיל מס על הריבית שמשולמת למשקיעים בחו"ל עבור הפיקדונות שלהם בארץ.

המעבר לכלכלה מוטת צריכה, שנוסעת ביונדאי החדשה בפקק אל נתב"ג בדרך לפיזור שובל של שקלים מוחלפים באירופה, הוא אולי שינוי תרבותי אבל יכולות להיות לו גם השלכות כלכליות. מינוף יתר ודו"ח בנק ישראל לאחרונה הראו שהאשראי למשקי הבית כבר חצה את רף חצי טריליון השקלים, ואותם צריך יום אחד גם להחזיר.

על בנק ישראל לסייע בשמירה על האיזון ולשקול שינוי מדיניות בנוגע לשער החליפין. חשוב להתחיל היום בצעדים שיתמכו בתעשייה, משום שאם המשבר יחריף ונראה את שיעורי האבטלה מטפסים, נחווה הידרדרות כלכלית שיש לה אפקט כדור שלג. או אז, תיקון שאולי קל יותר היום לבצע, כשהשמיים הכלכליים בהירים, יעלה במחיר כבד הרבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר