"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טלוויזיה: עוד שלב במהפכת הצרכנים

,עודכן

כניסתה של "פרטנר TV" לשוק הטלוויזיה, שעליה הוכרז בשבוע שעבר, לא צפויה לשנות באופן מהותי את התכנים שיוצעו ללקוחות פוטנציאליים, אולם מדובר בשלב נוסף במהפכה מבורכת בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל, שמשום מה עדיין נשלט על ידי שתי השחקניות החזקות - "יס" ו"הוט".

במשך שנים חברות אלה ניצלו את השוק הדואופולי, והצופים שילמו ביוקר. שיחות הטלפון של לקוחות מתוסכלים למחלקות שירות הלקוחות הפכו ללא מעט סטטוסים זועמים. כמעט לכל אחד מאיתנו היתה חוויה לא נעימה שאנחנו מעדיפים להפוך לצ'יזבאט משעשע למען הבריאות הנפשית שלנו. ההמתנה הממושכת למענה אנושי, התקלה שנמשכה חודשים כי שום טכנאי, מתוך החמישה שהגיעו, לא הצליח לאתר אותה, תקופת העינוי המתמשך הקרויה גם "תהליך ניתוק" - עבור כל אלה ומעט ערוצים שאנו באמת צופים בהם (מתי לאחרונה נדדתם לערוץ ההודי?) אנו נדרשים לשלם 200 עד 300 שקלים בחודש, בזמן שבשאר העולם המחיר הממוצע נמוך בהרבה.

עד לאחרונה לא היתה לנו ברירה. ערוצי הספורט שודרו רק בכבלים ובלוויין, ואלו רכשו גם את הסדרות הפופולריות ביותר. בזכות ערוצי הספורט הן נמנעו מלהציע ללקוחות חבילות צפייה גמישות ומוזלות, אבל צרכני טלוויזיה רבים לא נכנעו והחלו לצרוך תכנים חינמיים באופן פיראטי, בעיקר באמצעות תוכנות מחשב שונות.

בעידן שקדם לתחילת פעולתה של נטפליקס בישראל (ינואר 2016), הוכיחו אותן תוכנות שכל מה שצריך כדי לצפות בסדרות, בסרטים ובערוצים חיים, וכן, גם בספורט - זה אינטרנט מהיר. בלי שירות לקוחות, ממירים או מחלקות לתמיכה טכנית. מאז שנטפליקס זמינה בישראל אפשר להתחבר לשירות שלה תמורת כ־40 ש' בחודש, ללא צורך בממיר מסורבל או ביקור של טכנאי. "הוט" ו"יס" טוענות שהן מציעות מגוון רחב יותר של תכנים, אבל סקר של חברת נילסן בארה"ב גילה שמתוך 200 ערוצים בממוצע, שעליהם משלמים לקוחות הכבלים, הם צופים רק בכ־10 אחוזים. גם ב"סלקום TV" הבינו את זה.

האינטרנט המהיר מייתר במידה רבה את מערך השידור המסורבל של "הוט" ו"יס". את זה יודע כל אחד שצפה בפרק של "נרקוס" בסמארטפון במהלך חופשה בלב המדבר. השחקניות החדשות בשוק אמנם מנצלות את העידן הטכנולוגי הנוכחי, המאפשר הזרמת תכנים באיכות שידור גבוהה, אבל "הוט" ו"יס" לא ימהרו להתייעל ולא יוותרו על דמי המינוי החודשיים הגבוהים. כדי שכך יקרה, חובה עלינו, צרכני הטלוויזיה, להפגין נאמנות לעצמנו ולחשוב מה טוב לנו. גם אם זה מרגיש לא טבעי ומבלבל, גם אם אין לנו מושג מה פירוש המונח "טלוויזיה לא ליניארית", וגם אם מתחשק לנו סתם לזפזפ או להרים את הטלפון לשירות הלקוחות מתוך הרגלים ישנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי לאון

ראש דסק החוץ של "ישראל היום". יליד תל אביב. החל את הקריירה העיתונאית בשנת 2007. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח.

כדאילהכיר